שלום אני בן 18.5, ואף פעם לא היה לי מגע אינטימי עם בחורה.
אפילו לא נשיקה בלחי.
אתם יכולים להגיד שאתה עוד קטן, ויש לך עוד זמן אבל לא.
אני התחלתי לאונן בגיל 11, תמיד היה לי מרץ והורמונים. ורציתי לדעת עוד ועוד ולראות את העולם. אבל מנעו ממני את זה.
מאז שאני זוכר את עצמי אני רק מפנטז על הרגעים הקטנים האלו שאהיה לבד עם מישהי באותו חדר, או סתם להרגיש לה את השפתיים, ועוד כל מיני פנטזיות.
אין יום שאני לא חושב על זה, וזה מתסכל.
אני רואה ילדים דרך המחשב איך הם מדברים על היחסים שלהם, ואיך הם נהנים ומספרים חוויות, וזה אוכל אותי כל פעם מחדש. במיוחד שהם יותר קטנים ממני.
ככל שעובר הזמן החשק יורד לי, אני מאבד את זה.
ואני חושב שזה בגלל שאיבדתי כל תקווה שדבר כזה יכול לקרות לי.(הייאוש)
אני כל החיים חשבתי על לשכב עם מישהי, ולאחרונה זה מציק לי ברמה מטורפת.
אני לא רוצה להגיע לגיל מבוגר ולהתחיל עם זה, אני מפסיד את כל תקופת הנעורים שלי, התקופה הכי יפה והיא מתבזבזת בלשבת בחדר ולקנא בכולם.
אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, ואני אתחרט על זה כל חיי.
העניין הזה לא רק אוכל לי את הלב, הוא גם אוכל לי את הראש. אני לא יכול להתחיל לעשות דברים בחיים כמו לעבוד, וללמוד. כי זה כל פעם נמצא בראש שלי.
מה שאני הכי מפחד שאני כבר לא ארצה בזה, יאבד לי כל החשק לעשות את זה.
אני אצטרך לוותר על עוד פנטזיה / חלום בחיי, כמו כל חלום שהיה לי פעם ורציתי להגשים. אני מרגיש את הדחף הזה מתרחק ממני יותר ויותר, ולאחרונה אני כבר מרגיש את זה עוזב אותי לגמרי.
מה אני יכול לעשות?
אגב. לאונן זה לא פתרון בשבילי. אני כבר מיציתי את העניין הזה. זה מאוס.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות