היי, לפני חודשיים הלכתי להרצאה מעניינת ורציתי שחברה שלי תבוא איתי. הגענו לשם והיא הכירה שם בחור בן 30, גרוש עם שני ילדים, הם דיברו והייתה בינהם כימיה טובה והקשר בינהם המשיך בהודעות לשיחות עמוקות יותר. כשהקשר עוד היה בהודעות היא אמרה לי שהיא יודעת שאין לזה סיכוי ושהיא פשוט נהנית לדבר איתו אבל מן הסתם שזה לא ימשיך.
שבוע אחרי קשר טלפוני הם נפגשו והיא התאהבה בו לגמרי.
הם עכשיו בערך חודשיים בקשר שממש בעייתי בעיני.
המשפחה שלה לא יודעת עליו ובכל פעם שהיא איתו היא משקרת ומספרת סיפורים שהיא במקומות אחרים.
היא נמצאת בתקופה מבולבלת בחיים שלה ואני מרגישה שבמקום להתקדם עם החיים שלה היא נאחזת בחיים שלו. כל פעם כשאנחנו מדברות על זה היא לא ממש משתפת אותי כי היא יודעת שאני לא תומכת בקשר.
רק אומרת שזה קשה נורא כי שניהם מאוהבים ושהם מנסים לראות אם הקשר הזה מספיק אמיתי ואם הוא כזה אז היא תספר למשפחה שלה עליו. (יש לציין שהמשפחה שלו כן יודעת על הקשר ותומכת בו).
לי זה נשמע כמו בולשיט ונראה לי שהיא יכולה להמשיך ככה בשקרים ובהסתר עוד תקופה ארוכה שהיא "מבזבזת" בלהקשר אליו, בלשקר, בלא באמת להתקדם עם החיים שלה ובלהיפגע מאוד בסופו של דבר.
לספר למשפחה שלה בעצמי אני לא יכולה גם כי אמא שלה היא טיפוס היסטרי ודאגן בצורה קיצונית וגם כי היא ילדה גדולה שיודעת מה היא עושה אז זה לא לעניין.
חשבתי לדבר עם הבחור ולהגיד לו שיקח אחריות בתור המבוגר האחראי ויחתוך את הקשר אבל אני גם לא בטוחה אם זה נכון.
לפעמים אני חושבת שאולי כן יש לזה סיכוי אם שניהם באמת מאוהבים ועושים טוב אחד לשני אז הם יתגברו על הקשיים, כי לא כל הקשרים מושלמים עם נתוני פתיחה שנראים טוב לכל אחד. ולפעמים אני חושבת גם שאני לא אמא שלה ושאם היא עושה טעות אז שתגלה את זה לבד.. ועדיין, בכל פעם שאני חושבת עליהם אני מצטערת שהבאתי אותה איתי להרצאה ומרגישה רע על הקשר הזה.
אני ועוד שתי חברות יודעות על זה ונראה שלשתי החברות השניות לא ממש אכפת והן לוקחות את זה בקלילות ולא כמוני שדואגת לה שהיא עושה טעות נוראית...
מה עליי לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות