שלום.
אני וחבר שלי ביחד שנתיים,הוא בן 18 אני בת 15 וחצי, הוא היה בפנימיה בעיר שלי וככה הכרנו.
הוא גר רחוק מהפנימיה ומימני, ממש רחוק, אני בקצה הזה של הארץ והוא בקצה השני, שלוש שעות נסיעה ברכב, שעה וחצי יותר באוטובוסים.
העניין מתחיל כאן, הוא סיים יב', זאת אומרת שהוא יותר לא יהיה בפנימיה...
אתם חושבים שיש המשך לקשר הזה?, אני באמת לא יודעת מה לעשות, שאני שואלת אותו מה יהיה מעכשיו הוא עונה לי "יהיה בסדר", זה מעצבן אותי שהוא אדיש כזה גם לזה.
אני הייתי אצלו אולי רק ארבע פעמים בכל השנתיים האלו, וזה היה רק שהוא הלך איתי וחזר איתי, כי הוא חזר לפנימיה, וגם זה מבלי שההורים יודעים... לעומת זאת, הפעמים שהוא היה אצלי לא ניתנים לספירה מרוב שהם הרבה.
בחיים לא קרה שלא ניפגשנו מעל לשבוע ימים.
אני מפחדת שעכשיו הקשר הזה ילך... מה אני אמורה לעשות?, שתבינו שללכת אליו אין מצב שבמשפחה יתנו לי, כי זה יותר מידי רחוק והם לא רוצים שאני אשן אצלו, רק שהוא אצלי, ככה שללכת אליו בלי לישון, אין טעם... כי יהיה לנו רק חצי שעה ביחד וזה לא כזה שווה.
הקשר הזה מכל הבחינות טוב, אני לא מוצאת שום דבר רע בו, ובאמת שזכיתי... רק שעכשיו הגיע הבעיה הזאת...
אתם חושבים שיש לקשר הזה עוד עתיד?, או שהוא לא ילך בגלל המרחק שאנחנו לא רגילים אליו ברוב הקשר?...
לא רוצה לגמור את זה כאן, אני אוהבת אותו ואני לא רואה את עצמי בלעדיו, אבל אולי עדיף להקדים תרופה למכה ולגמור אתזה לפני שיהיה יותר כואב?, או שאתם חושבים שיהיה בסדר כמו שהוא אומר, אני באמת מפחדת מזה... מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025