טוב אין לי מאיפה להתחיל... בערך 17 שנים מאז שנולדתי אמא שלי מאשימה אותי בזה שהיא ואבא שלי כבר לא מתקשרים אחד עם השני,שאחיי הגדולים לא מתקשרים איתה,בקיצור שהמשפחה מפורקת.
עכשיו בערך שנתיים זה עלה ברמה,כל המרמור שלה עלי כל השנתיים האגרסיביות האלה,באה מהעבודה מחפשת לריב איתי,סתם נמצאת בבית מחפשת אותי,כך הזמן אני ואני ואני,בין אם זה לקרוא לי נרקומן,לצעוק לאיים ואפילו לקלל.
כל המרמור שלה הזעם,הכעס שלה יוצא עלי.
ואני שותק שותק,כי כל הזמן פעם שאני עונה לה אני בוכה על זה שעה,כי היא אמא שמבשלת מנקה מסורה לבית לילדים כל החיים ,וכל זה שהיא עברה חיים לא פשוטים בלשון המעטה,חיים שאני לא מאחל לאויבים שלי,אפילו לה בעצמה אין משפחה,ולה בעצמה קרו דברים שאי אפשר לדמיין והיא עדיין כל כך חזקה,ורואים עליה בעיניים את הכאב והצער שלה של כל מה שקרה לה בחיים,איך שהיא מתחילה לריב דווקא איתי ומתחילה להתעצבן ולהיות זעומה ואכולת כעס,ישר הולך לחדר ומתפרק.... לא בגללי אני לא חושב על עצמי,אני חושב עליה מתפרק אך ורק בגללה,לאן שהחיים הביאו אותה. עכשיו אני שואל את עצמי מה אני יכול לעשות כדי לגרום לה להרגשה טובה? לפרק את החומת מגן שהיא בנתה לעצמה במשך השנים? לגרום לה לחייך? להבין מה הסיבה לכל ההתנהגות שלה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025