זה היה שבוע שעבר,
ישבנו כל החברים,כולל אני וחברה שלי..
היא רצתה שאני אקפיץ אותה לאנשהו לאכול,סירבתי בנימוס והסברתי לה שאין לי דלק.
היא התחילה להתעצבן ולהתנפח..
*אני חייב לציין שהיא כן מתחשבת,זה היה אירוע חד פעמי.
היא התחילה ללכת,כולנו קראנו לה..והיא צעקה שנעזוב אותה ושהיא הולכת במונית.
עשיתי קצת חושבים עם עצמי,ובסוף החלטתי לקום ולקחת אותה..התחלתי לחפש אותה ובסופו של דבר מצאתי אותה,אמרתי לה לעלות..היא לא רצתה..
היא דיברה בטון קצת מגעיל ואמרה לי:"אין לך דלק,אני לא עולה"
מפה זה רק ידרדר,הלכתי וחזרתי בשבילה איזה 3 פעמים..והיא לא התייחסה אליי בשיט..אחר כך היא בכתה.
אחרי שהיא בכתה באמת באתי עם כוונות טובות,אבל היא דחתה אותי..
פתאום היא קמה והלכה,אז מרוב תסכול קיללתי אותה..קללה אחת,אני לא מצדיק את זה אבל הייתי מתוסכל ועצבני.
כל השבוע רדפתי אחרייה,פעם היא התייחסה יותר ופעם פחות אם בכלל והיא טענה שהיא צריכה זמן עם עצמה לחשוב מה היא עושה..אם היא חוזרת או לא.
אתמול זה נגמר סופית..
השאלה שלי,אם שווה לתת לה להירגע ולחזור שוב אולי עוד כמה שבועות או שזה אבוד?
כי שנינו טעינו,וזה נגמר בגלל שטות מפגרת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות