היי...אני סטודנטית בשנה השלישית ובכתיבת הסמינריון אפשרו לנו להתחלק לזוגות ואני עם חברה.
אני מאוד מאוד משקיעה בזה, אני נותנת 200% ומשקיעה בזה הרבה זמן כי חשוב לי לקבל ציון טוב.
הבעיה היא שלחברה שלי אכפת אבל אני מרגישה שהיא לא משקיעה..אני מאוד מגדילה ראש ושולחת למרצה שאלות כדי שהעבודה תהיה הכי טובה שאפשר..למשל המרצה אמר לנו שמספיק שנמצא 8 מאמרים. מצאנו 8 ואז מצאתי עוד כמה שעוסקים בדיוק (ממש אחד לאחד) בנושא שאנחנו עובדות עליו וכשאמרתי לה היא אמרה "נראה לי שמה שיש לנו זה מספיק", כאילו היא עושה את המינימום שמבקשים ולא טיפה מעבר (מבחינתי לסכם את כולם לבד העיקר שיכללו בעבודה). אם למשל אני כבר התחלתי לעבוד על זה כדי שבסוף לא יהיה עמוס וקשה היא שאננה ואומרת "יש רק עוד חודש עד שצריכים להגיש את החלק הזה"..למה שנחכה לרגע האחרון אם אפשר לסיים מהר?? כי בהמשך יהיו לנו מבחנים והסמסטר הבא יהיה אפילו יותר קשה ולחוץ.
אני באמת מתוסכלת מזה כי אני מרגישה שאני נותנת את כל כולי והיא אפילו לא מנסה להגדיל ראש.
איך אני יכולה להתמודד עם המשך העבודה יחד כשהמאמץ לא שווה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות