היי, אני רוני חיילת בת 19.
לא היה לי חבר אף פעם. מדי פעם יצאתי עם כמה גברים גם זה לא המשיך יותר מחודשיים. חלקם היו בעייתיים- אחרי בגידה מהאקסית, תסביך אב ועוד... כולם פגעו בי ומפעם לפעם אני מפסיקה להאמין לגברים. גם כשאני אומרת לעצמי לתת הזדמנות למישהו אני שוב מתאכזבת ונאטמת פי 2.
אני לא בן אדם של סטוצים, להיפך, אני מאוד לויאלית ורוצה קשר ארוך טווח אבל עד עכשיו לא היה לי כלום.
אני מפחדת שהבעיה היא בי ואני לא יודעת מה היא, וככל שהזמן עובר ואני לא מוצאת מישהו שבאמת אוהב אותי, אני מתחילה להכנס לתסביכים עם עצמי ולא מצליחה לצאת מהם.
אני נראית טוב ויש לי הרבה מה לתת, פשוט אף אחד לא רוצה לקחת. אחד הדברים שבולטים אצלי הוא שאני טובת לב וזה יכול לפעמים לבוא לרעתי. אני לא מאמינה בזה וחושבת שמי שרוצה אותי יאהב את מי שאני, אבל אולי אני צריכה להיות יותר ביצ׳ית?
מתחילות לרוץ אצלי המחשבות שאולי אהיה לבד כל הזמן... שאולי אני לא הטיפוס שיהיה בזוגיות קבועה וזה נורא מפחיד אותי. זה מעסיק אותי כל יום ואני מרגישה הרבה פחות מאושרת ממה שאני יכולה להיות. מה אני יכולה לעשות בנושא? כבר איבדתי את האמון בגברים, זה יחזור? איך אני אמורה לעבוד על עצמי? איך לשנות גישה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות