על פניו חרמנות זה דבר טבעי, זה סבבה, זה הגיוני.. אבל לא ככה..
אני קודם כל אגיד שאני בתול אז זה הגיוני כפליים, אבל די נמאס לי...
אני כל יום רואה בנות, כל יום מפנטז, כל יום מתחרמן, ובסוף מגיע הביתה ופורק על פורנו את האוננות...אני מוציא זרע המון פעם ביום ומתפרק... זה קשה לי, כי אני לא אוהב את זה. אני רוצה מישהי, ואני לא אחד שאלך לנערת ליווי\זונה למרות שיש כאלה שהלכו..אין לי בעיה עם סטוצים, אבל אני רוצה בחורה או יזיזה או לחיים באמת..ואני גם לא יודע לפנות, אני ביישן סגור... אני באמת עובד עיצות כי אני אהיה בתול לעד.
ואני נותן לחרמנות להשתלט עליי, יוצא שקשה לי בחיים מול בנות, כי בכל דיבור אני מסתכל על החזה וחושב על זה...
זה גם פוגע בי בכללי.. אי אפשר רק לאונן ולחשוב על זה...זה מפריע לי בהכל, בעבודה בכל דבר... הסקרנות ,ההורמונים שנשארו איכשהו עדיין, גורמים לפנים שלי לפתח פצעים פעם אחר פעם מחרמנות ... זה משפיע עליי גם נפשית וגם חיצונית, ומה שאני עושה את החטאים של הזרע לבטלה, משפיע עליי גם בצורה אחרת...כי לפי הדת דתיים אמרו לי שזה אסור... אבל לא שולט בזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות