בתכלס קוראים לי ליאור, ואני מתבגרת... אני לא יודעת מה הגיל הזה אומר עליי ואני לא יודעת מה אני בעצם מחפשת בחיים.. הם די משעממים אותי. אני חכמה ויפה אבל אני שומרת כל מה שטוב בי לעצמי מתוך צניעות ומתוך זה שאני מפחדת שזה יתקלקל..
אני חושבת יותר מדי.. אני תמיד תמכתי בלחשוב יותר מדי.. והכל מעסיק אותי... אני חושבת שעברתי הרבה דברים.. הרבה בעיות והאשמתי את עצמי בכל מה שקרה לי.
הכל אצלי דרמטי ונראה ככ גדול ואני לא יודעת להגיד על עצמי שום דבר ממה שאני רגילה כבר לשמוע. והקטע הוא שאני מכירה את הראש האנושי טוב טוב... אני לא נכנסת לבורות ובדרך כלל אני אפעם לא טועה אם אני חושבת משהו... אני יודעת איך לעזור לאחרים איך לגרום להם להבין מה הם רוצים.. אבל בסוף אני נשארת עם ידיים ריקות.. אני פוחדת ללכת על גברים כי לא הבנתי איך זה הולך בשבילי.. והרבה מתחילים איתי ואני ספציפית רציתי כמה מסויימים בחיים שלי כיאילו אני מחכה לאחד ואני כבר לא יודעת אם זה טוב או לא הפחד שאני אולי בררנית די מעצבן אותי...
אני נמצאת בתוך כיתה של מצטיינים ולא מרוצה מהחברה שסובבת אותי (הכיתה) אבל אני לא אפרוש בגללם..
אני נפגעתי מהרבה אנשים שאני אוהבת ועברתי יותר מדי שינויים לילדה בגיל שלי..
התמודדתי עם לחץ חברתי עם אנשים מתנשאים עם אנשים מלוכלכים ועדיין לא מצאתי את הבן אדם שיראה לי שזה קצת אחרת בדיוק כמו שאני רוצה להראות לאחרים שהעולם כן יכול להיות טוב.
תמיד ניסיתי להיות טובה והמצפון שלי יותר גדול מהלב שלי ויוצא לי להעביר ביקורת על עצמי כל דקה וכל שניה וזה ממלא אותי ברגשות ובמחשבות שאני לא יודעת איך לעכל בכלל
ואני חושבת שזה גורם לי להשתגע...אני לא יודעת מה להגיד על עצמי כבר אם זה נכון אם זה לא כי גם ככה אני יכולה לשכנע את עצמי ואת כולם לגבי מי שאני אז לא הקדשתי חשיבות למי שאני באמת.. רק למי שאני רוצה להיות..
אני רוצה לצאת מהמקום של הבלבול של הפחד של חוסר אונים של טו מאצ' רציניות כי אני פה ואני רוצה להינות בחיים שלי ולהיות חברותית ולאהוב ולהצליח ולאהוב את מי שאני בסופו של יום וזהו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות