שלום לכולם ואני אנסה לעזות את זה קצר. כשהייתי קטנה אולי לא כל כך עליתי לארץ עם משפחתי אחרי שכמעט גרנו ברחוב. כשעלינו לארץ היינו (ואנחנו עדיין) במצב כלכלי על הפנים. אני אומרת לכם בקושי היה לנו כסף לאוכל. המצב עדיין ממשיך עכשיו. אבא שלי מתקיים מקצבה, אמא שלי בקושי מגרדת את ה3000 לחודש. כשהייתי בבית ספר ובתיכון אני סבלתי מאוד מחרם, הצקות, ירדתי רמות במתמטיקה, פרשתי ממגמות שרציתי בגלל שהיו שם בנות שהציקו לי (למרות שדיברתי עם המורה היא ממש לא רתה לעזור לי והייתה מתחמקת כל הזמן). אני באמת רוצה לחיות חיים נורמליים וטובים, יש לי תואר ראשון אבל כללי כזה כי הפסיכומטרי שלי זוועה (למרות שכן יש לי פוטנציאל ורצון ללמוד ויש לי קליטה מהירה ותשומת לב לפרטים, קליטה טובה לשפות). רציתי לשרת במודיעין כי יש לי קליטה טובה לשפות אבל מן הסתם הקבא שלי היה נמוך. אני רוצה למצוא עבודה טובה כך שאני אוכל כבר לצאת מהבית ולשכור דירה לבד או עם שותפים במרכז. בל אני שולחת קורות חיים למוסד, שב"כ משרדי ממשלה וכאלה כי יש לי קליטה טובה לשפות, אני יודעת 3 שפות ברמה של שפת אם! אני לא ממהרת כרגע להתחתן בניגוד לרוב האוכלוסייה פה בגילי, אני רוצה להתפתח אישית ומקצועית!!! אני כל כך מתוסכלת מכך שכרגע אני קופאית כי אין משהו אחר פה!!!! אני רוצה עבודה שאני אוכל להגיד שהיה "שווה" לסבות כל גיל ההתבגרות שלי ובצבא כדי שאני אגיד ש"טוב" לי בארץ. תמיד מאז שעליתי לארץ היה לי חלום לעבוד בעבודה טובה, עם אווירה טובה שמשלבת שפות ומודיעין!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות