אני יודעת שזה ישמע כמו עוד פוסט ממורמר אבל אשמח לשפוך את ליבי ולקבל את ייעוצכם. אני אפרת בת 20 השתחררתי לפני שלושה חודשים מהצבא ולצערי כלום לא הולך לי בחיים:
1. הייתי אמורה להישאר בקבע משהו שמאוד רציתי אבל ברגע האחרון זה נהרס.
2. הפסיכולוגית שלי תקפה אותי ואיך שאמרתי לה שאני אתלונן עליה ( בטיפשותי ) היא הלכה לתחנת משטרה ופתחה לי תיק שווא על תקיפה ואיומים בסכין. עכשיו התיק שלי בפרקליטות עתידים להגיש עלי כתם אישום וכניראה שאשב בכלא הלא עוול בכפי ובעצם שאני הקורבן. הבעיה שאין לי כסף לעוד . וההורים לא רוצים לעזור לי. אז ניסיתי דרך ייצוג חינם של המדינה אבל העוד שם לא עושה כלום ותכלס אין לו אינטרס כי הוא לא מקבל כסף
3. להורים לא איכפת ממני כל פעם שאני באה לדבר איתם על דברים שקשה לי הם אומרים לי " דיי ייאלה את חופרת את לא מענייינת כבר את בת 20 תסתדרי לבד "
4. בכיתה ו' עשו עלי חרם חברתי ומאז ועד היום בת 20 אין לי חברים ואין לי מושג איך להכיר גם שאני מנסה דוחים אותי
5. אני רוצה ללמוד כימיה באוניברסיטה אבל גם אין לי כסף ללימודים. אני לא יכולה לקבל מלגה כי אבא שלי איש עסקים ויש לו מליונים בבנק בחול ולכן אף אחד לא יתן לי מלגה מצד שני ההורים לא רוצים לסייע לי הם אומרים שאני בת 20 ומכאן והלאה צריכה לפרנס את עצמי גם את הלימודים במלואם.
מה גם שלאוניברסיטה בתחום הכימיה כניראה לא אתקבל כי אני צריכה פסיכומטרי מאוד גבוה וממוצע בגרות טוב. יש לי בגרות מצויינת אבל אין לי הרבה מקצועות מורחבים ולכן אין לי בונוסים והממוצע לא גבוה... אני גם אצטרף להשלים פיסיקה ומתמטיקה 5 יחידות וזה כסף המון... וגם אני לא בטוחה שאני מסוגלת.... כי עשיתי כולה 3. אני לא מהחכמים אני גם לא מהסתומים אני מהממוצעים ומטה כאלו שעושים 3 יחידות בציוון 100
6. עבדתי בעבודה בחודשיים אחרי השחרור אבל לפני שבוע פיטרו אותי על השבוע הראשון. כי הייתי בשירות לקוחות ולא עשיתי שיחות בזמן שצריך אבל לעזאזל אני חדשה שבוע ראשון אז?
7. הלכתי למישהו שהבטיח לסייע לי כספית אבל עבד עלי.
8. מעולם לא היה לי חבר. לא שלא מתחילים איתי. אפילו שאין לי חברים ואין לי סביבה חברתית עדיין היו כמה גברים שהתחילו איתי אבל לא רציתי
9. כולם שונאים אותי: אנשים שהיו איתי בבצפר, בצבא, משפחה שכנים. אני בטוחה שאם יעשו סקר כולם יגידו שאני דפוקה ושונאים אותי כלום
בקיצור כלום לא הולך לי בחיים רק צרות. בקרוב אשב בכלא על תקיפה ואיומים שלא עשיתי ואני הקורבן ואז אצא מהכלא ולא יהיה לי עתיד ואהיה ברחוב.
אני מיואשת ואין לי מי שיקשיב לי הההורים לא רוצים להקשיב חברים אין. לפסיכולוגית אני לא אלך בחיים אחרי שפסיכולוגית שלי תקפה אותי
בקיצור אין לי כח לחיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות