הכותרת לא מאוד מדוייקת - אי שם בחטיבת הביניים הורדתי שיער ברגליים עד שהחלטתי שלא מתאים לי לסבול כאבים של שעווה או להתענות בגילוח פעם בשבוע, והפסקתי. מאז אני מסתובבת ככה - עם שיערות בבית השחי וברגליים. ככה נוח לי. ככה נעים לי. ככה אני.
עם חבר שלי אני יוצאת כבר שנתיים בערך והוא מעולם לא העיר לי מילה על הנושא הזה. הוא יודע מה עמדתי מבחינה אידיאולוגית (הוא ראה אותי מתווכחת רבות עם אנשים שחשבו שיש להם זכות להעיר לי על כך או עם סתם כאלה שהתעניינו) ולא היה בינינו ויכוח בעניין הזה אף פעם.
לפני כמה ימים הוא ישב איתי ואמר לי שלא כל כך נעים לו שיש לי שיערות ברגליים ובבית השחי, שזה מביך אותו. הוא אמר שכשאנחנו לבד אין לו בעיה, אבל כשחם ואני מסתובבת עם מכנסיים קצרים או גופייה זה נורא מביך אותו שאנשים מסתכלים עליי, עלינו, ושופטים. אני אמרתי לו שכבר התרגלתי למבטים ושאני לא מתרגשת מהם או נפגעת - אבל הוא טוען שלו זה מפריע.
השאלה שלי היא כזו: מה לעזאזל הוא נזכר שזה מפריע לו אחרי פאקינג שנתיים של מערכת יחסים?? אם לא התאים לו מלכתחילה, אז הוא היה צריך לעזוב, לא? וגם אם הוא אומר שמפריע לו שאחרים מסתכלים, האם זה באמת מה שמפריע לו או שלא נעים לו לומר שהוא עצמו נרתע מזה?
ובעצם השאלה הכי גדולה שלי היא מה אני אמורה לעשות עכשיו? זה נראה לי דבר נורא דבילי לריב עליו (בטח ובטח עניין דבילי להיפרד בגללו) ולא בא לי שזה יהיה מה שיחרב לנו את היחסים.
אם אתם תוהים לגבי משיכה מינית אז היחסים האינטימיים בינינו מאוד טובים, אנחנו שוכבים בתדירות גבוהה ומאוד נהנים ואוהבים להתנסות בדברים חדשים... מהבחינה הזו הכל בסדר (לא יודעת אם זה רלוונטי, אבל אציין שבאזור איבר המין אני כן מגלחת בקטע פרקטי, בגלל מין אוראלי וגם אז לא את כל האזור, אלא רק מסדרת. גם הוא, אגב).
עצות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות