זה העניין , מגיל קטן לא גדלתי עם הוריי ככה שתמיד רציתי צומי ואהבה ואכפתיות , לצערי הכרתי גבר שבתחילתו הציג עצמו כבן אדם מאוד אלגנטי , מאוד נחמד , לארג , גנטלמן ואפילו מסתדר איתי בקטע הורסקופי .
אך הכל השתבש עם הזמן , ניהיה לי פחד כלפיו שלא יעזוב אותי. הבנתי שאני רכוש והוא עושה בי כרצונו . לא היתי בסדר שקרתי לו על דברים נורא קטנים כי ידעתי שהוא יכעס מהאמת . נורא אהבתי אותו .
נכנסתי להריון , ואפילו שקלתי להשאיר את הילד . אך העובר מת ..
נורא היה לי קשה לספר על כך כי ידעתי מה תיהיה תגובתו והוא יאשים אותי שאני אפילו הרגתי אותו .
נאלצתי לעבור גרידה , ועוד שבוע אישפוז . שכולו לבד .
פעם ראשונה שהרגשתי מזה באמת להיות לבד .
כמה וכמה פעמים ההורים שלו אמרו לי לעזוב אותו והוא לא שווה אותי אך לא הקשבתי .
נפרדנו , תחילה היה לי קשה אך אחרי כמה ימים באתי לקחת את דבריי מביתו ומסתבר שיש לו מישהי יש לו חברה חדשה והוא ניסה לנשק אותי !!
בקיצור מרגישה ממש ממש כמו משחק . כרגע אנחנו לא בקשר אבל מרגישה טוב עם עצמי סוף סוף הדברים שרצתי לעשות עשיתי כי הוא לא הרשה לי .
אבל עדין לא מצליחה להתקדם קדימה כאילו משהו עוצר אותי . חיה בבלון . מה לעשות עם החיים שלי ?! האם זה נכון שניפרדנו ? למרות שעכשיו הרבה יותר טוב לי ...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות