אני שם לב שיותר ויותר קשרים נעלמים לי בגלל סיבות כאלה ואחרות, סכסוכים בדרך כלל. אני תמיד בוחר להיות צודק ולא חכם ואני באמת מאמין בזה שאני צודק, אבל זה משאיר אותך עם פחות ופחות חברים.
אני אומר לבן אדם את האמת בפנים. אם אני חושב שהוא עשה משהו לא מקובל אני יתייצב מולו ויטיח את זה בפניו.
למשל היה לי חבר 15 שנים, כל חברה שלו הוא נעלם לי. תמיד ראיתי בזה זלזול אבל נמעס לי, ופשוט התרחקתי ממנו כי הפסקתי לתפוס ממנו חבר. לדעתי זה לא חבר אלה אחד שמנצל אותי כחברה עד שהוא מוצא בת זוג.
יש לי ידידה שלא מזמן היינו בקטע ונשארנו ידידים טובים, חצי שנה היינו ממש מחוברים ורבנו איתה כי היא ניסתה לארגן איזו סצנת קנאה באירוע שבו היינו שיכל היה להסתיים במכות, יצאתי עליה על זה וקראתי לה שרמוטה והיא נעלבה אבל היא באמת התנהגה כמו שרמוטה והמעשה היה מגעיל, בכל אופן גם איתה רבתי. היא אמרה שהיא כל הזמן מקרקרת מסביבי ולא מקבלת ממני את מה שהיא רוצה אבל אני לא חייב לה כלום והבהרתי לה את זה וזה לא תירוץ להצגה. (היא מכחישה בתוקף שהיתה הצגה אבל אני לא טיפש ורואה הכל)
וסכסוכים בסגנון הזה קורים על בסיס קבוע. מישהו עשה משהו שלא מתקבל על דעתי ואנחנו רבים.
מצד שני מה אני אמור לעצום עיניים על מעשים שאנשים עושים? אני אמור לספוג חרא כדי שיהיו לי חברים?
קשה לי גם למצוא חברה בגלל שיש לי את הבעיות האלה עם אנשים (ובחורות בעייתיות בקטעים, הן מאוד מניפולטיביות מטבען ואני קולט כל משחק) אני מבין שלא כל אחד מושלם אבל יש מעשים שפשוט אין לך איך לעכל ואתה ממש מתבאס על הבן אדם.
אתם רוצים להגיד לי שאנשים שיש להם הרבה חברים פשוט סופגים חרא ומוותרים כל הזמן ונותנים לאחרים לדרוך עליהם?
חבר טוב שלי אומר לי שאני מתקשה לקבל אנשים כמו שהם. שאני צריך ללמד את עצמי להשלים עם מגרעותיהם של אנשים שונים וללמוד להסתדר איתם מבלי לדרוך עליהם, מבלי להטיח להם את האמת בפנים כי זה כואב להם לקבל אותה.
מה דעתכם על העניין?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות