אני לא מבינה למה אני לא מוצאת מישהו לקשר רציני או ידיד טוב לבלות איתו ולדבר בהודעות וטלפונים.
היו לי ידידים ביסודי אבל הקשר איתם נותק כי עליתי לחטיבה ולא היה לי איך לשמור איתם על קשר (כנ"ל לגבי הבנות החברות שהיו לי)
בחטיבה ובתיכון אני הייתי האתיופית היחידה וחוויתי המון השפלות וירידות על העדה שלי , זה התחיל רק בכיתה ט כי בכיתות ז' ח' חשבו שאני חצי אפרו אמריקאית לרוב המורות דיברו איתי באנגלית ו הילדים גם..(בגלל שצבע העור שלי יחסית בהיר ממה שאנשים רגילים לראות, זה מה שאמרו לי אני לא ממציאה מילים) ומאז שילד אחד שאל אותי מה העדה שלי ועניתי לו אתיופית מול קבוצת ילדים הם התחילו לדבר מלוכלך על אתיופים וניסו להשפיל אותי בכל הזדמנות שיכלו....
אני לא יודעת למה הם החלו עם הגזענות אם לפני כן הם גילו התעניינות בי..
מאוד נפגעתי ונהייתי דיכאונית ו התחלתי לשנוא את עצמי ולא יצאתי מהבית ולא היו לי חברים יותר וגם לא חברות , כמה שניסיתי להידחף בין קבוצות להשתתף בפעילויות בית ספריות ו להשתתף בשיחות שהילדים ניהלו בשיעורים או בהפסקות הם פשוט היו מסתכלים עליי שונה וזה הוריד לי את הביטחון לגמרי,
אני לא מכירה אתיופים שאני יכולה להתחבר אליהם ולא מכירה גם מהעדות השונות שאני יכולה להיות איתם...
אני רוצה להכיר מישהו או מישהי , זה כבר לא משנה לי מאיזה מין, הייתי פשוט רוצה להכיר מישהו שיהיה לו אכפת ממני ויקשיב לי ויבלה איתי ושלא יהיה גזעני, אני מאמינה שיש אנשים מכל העדות שהם לא גזענים אבל אני לא מכירה מישהו כה.
סיימתי תיכון ו אני לא נשארתי עם אףאחד בקשר
אני לא יודעת מה לעשות כבר, אני לא יוצאת מהבית ולא כלום ו אני מרגישה בודדה ודיכאונית שאני לא יכולה להכיר אנשים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות