שלום!
אני חיילת, כשנה בצבא, משרתת בתור מש״קית חינוך בבסיס פתוח.
אתחיל ואומר שאני באמת מאוהבת במהות התפקיד שלי, ממש גאה כל פעם לומר מה התפקיד שלי ובאמת נהנית לעשות את מה שאני עושה.
הבעיה היא- שמאוד רציתי בסיס סגור ובכל זאת שובצתי בפתוח. בהתחלה הייתי נחושה לצאת משם, ידעתי שאני רוצה סגור. כשלא הצלחתי לצאת וקיבלתי את העובדה שאני כרגע בבסיס פתוח, התחלתי להנות מהת״ש - לישון כל יום בבית ולראות את המשפחה הרבה, שיש גם את השקט והפרטיות מה שבבסיס סגור יש פחות ולעשות גם דברים שלא קשורים לצבא, לעבוד וכו׳.
ומצד שני- עדיין הקטע החברתי חסר לי מאוד, אין לי הרבה חברים בבסיס כי ביומיות רוב החיילים מחפשים לסיים את העבודה ולצאת הביתה, והייתי ממש רוצה חבורה כזאת של חברים ולשבת יחד בערבים ולישון עם עוד בנות בחדר והכל.
יש לי עכשיו אפשרות לעבור לבסיס סגור, אין לדעת לאן אשתבץ וזה יכול להיות כל בסיס, החל ביחידת חימוש וכלה בגדס״ר גבעתי או בבא״ח כלשהו (לא מזלזלת בשום בסיס- נטו מראה את מגוון הבסיסים שאליהם אני יכולה להשתבץ).
אז מצד אחד- יש לי מפקדת מדהימה שמעניקה לי המון עצמאות ותמיד מאשרת לי בקשות, אני באה והולכת די מתי שבא לי, אני יכולה לעבוד ואני כן נהנית מהתפקיד שאני עושה (אולי לא כמו שהייתי נהנית אם הייתי בסגור).
מצד שני- אין לי חברים ואני חוזרת הביתה ולרוב, אם לא עובדת, אז מול המחשב או הטלוויזיה, ובאיזשהו מקום אני מרגישה שלא באמת עשיתי התקדמות משמעותית מאז סיום בית הספר.
אז השאלה שלי היא, האם שווה לוותר על כל הת״ש והדברים הטובים לטובת מעבר לבסיס סגור? הרי אף אחד לא אמור ששם אמצא את עצמי ואתחבר לכולם, ובצה״ל תמיד עלולים ליפול על מפקדים נוראיים או טחינות של שמירות ומטבחים וכו׳.
באמת מתקשה להחליט, אשמח לעצותיכם :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות