התגייסתי לחיל רגלים כלוחמת בגדוד מעורב לפני כ8 חודשים. באמצע הטירונות יצאתי לקורס חובשים ועוד שם היה לי ברור שזה מה שאני רוצה לעסוק בו גם בהמשך שירותי הצבאי ואפילו בעתיד האזרחי. את הקורס סיימתי בהצטיינות עם ממוצע 100 והתמיינתי להדרכה בבהד 10, ולמרות שהתקבלתי המגד של הגדוד עשה בעיות וסרב להשאיר אותי שם. מהרגע שחזרתי מהקורס התנכלו אליי, סירבו לתת לי שיחות מגד ומפ, מיותר לציין שסירבו גם לתת לי קבן.
כרגע אני בקו ואחרי מאמצים רבים קיבלתי שיחה עם המפ, הוא הבהיר לי שהוא לא משאיר אנשים בכוח אבל יקח זמן עד שאצא מכאן.. בינתיים עברו חודשיים וחצי ואני לא מוצאת את עצמי, אין לי עם מי לדבר, רע לי כל כך המצב הזה החוסר ודאות, החוסר מוטיבציה הזה להיות כאן, כבר ירדתי 3 קילו וזה לא אופייני לי אני לא רוצה לצאת מהחדר רק מסתגרת מרגישה לפעמים שאני מעדיפה שיקרה לי משהו רע מאשר לחזור לבסיס או בכלל להיות נפקדת אבל אני יודעת שזה לא יעזור לי כי אני רוצה להתקדם בתחום הרפואה ולצאת לקצונה רפואית. עד עכשיו רק מורחים אותי כי אני משלימה להם סדכ וטובה בשבילם לעלות שמירות וכל הזמן הקצין שלי אומר לי שאין מקום בתאגד ושכרגע אני כאן ואני משתגעת. זה משפיע לי על החיים הפרטיים. בבקשה עצות, אשמח לתשובות מועילות, אני כבר חסרת אונים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות