אני יודעת שאני הולכת לעצבן הרבה לוחמים עכשיו, אבל בכל זאת אני רוצה להתייעץ.
אני חיילת בבסיס סגור, יוצאת כל שישי הביתה אבל ישנה בבסיס בשאר השבוע, והכרתי דרך חברים משותפים בחור שהוא באמת משהו מיוחד, אבל...
הוא לוחם ביחידה ממש מובחרת, אני לא אפרט כדי לא להיחשף, אבל בואו נגיד שהוא רואה בית בתדירות ממש נמוכה, ואני לא מדברת על 12 2. אף פעם לא יצאתי עם לוחם, האקס האחרון שלי היה ג'ובניק ולפני זה הייתי תיכוניסטית, ואין לי מושג מה זה אומר לראות את החבר שלך פעם ב3 שבועות או חודש. לא יודעת איך בכלל נצא לדייטים ככה, מה, פעם בחודש דייט? אנחנו נהפוך לזוג עוד שנתיים בקצב הזה.
הוא מאוד מעוניין בי ואני מוחמאת בטירוף כי הוא באמת גבר איכותי ומקסים, לא משהו שרואים כל יום, ואני מרגישה מצד אחד ברת מזל שמישהו כזה כל כך נלחם לשכנע אותי להסכים לצאת איתו ומצד שני אני מבואסת שהוא חייב להיות בתפקיד כזה (למרות שאני מעריכה אותו בטירוף על הרעל שלו והרצון שלו לתרום, זה מהמם בעיניי!!).
קיצור, אני יודעת שהרוב כאן יגידו לי שהאהבה מפצה על הכל וכל מיני משפטי מוטיבציה נורא נחמדים, אבל בתכלס זה לא קצת להכניס ראש בריא למיטה חולה? להיכנס לזוגיות שאני יודעת מראש שהיא תהיה קשה, מלאת געגועים, בשביל מה אני צריכה את זה? לדבר איתו בטלפון שעה ביום ולראות אותו כל 21?
היו כמה ימים שלא עניתי לו כי ניסיתי למחוק אותו מהחיים שלי אבל כל הזמן הזה הרגשתי כזאתי תחושת פספוס שהבחור המדהים הזה עומד מולי ורוצה אותי ואני מוותרת בגלל פחדנות. לא יודעת מה לעשות, לא רוצה להיכנס מראש למשהו שעתיד להיכשל או להיות נוראי.
אני ממש מעריכה לוחמים ואני יודעת שאני יוצאת הכי לא בסדר בעולם שאני שוקלת לפסול מישהו על סמך זה כי זו התנהגות מגעילה, אבל אני כן צריכה לחשוב על עצמי קודם כל ורק אחר כך על איך זה נראה לסביבה לא?
אני אשמח לעזרתכם, בעיקר יעזרו בנות שהיו במצב דומה או בנים לוחמים שמחזיקים מערכת יחסים כזו או כל אחד אחר שיש לו מילה חכמה להגיד :))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות