האמת אני היתי חבר של הבנאדם הזה בעיקר כי הוא לבד, אין לו הרבה חברים הוא היה מקנא שלי יש חברים...אבל הוא לא רוצה קשר עם אנשים חדשים הוא מפחד
כל הזמן הינו רבים ריבים מטופשים בעיקר מהצד שלו כי הוא רגשי וזה היה מאוד מעייף אותי
עוד דבר שגרם לי לחתוך איתו זה הקשבה חד צדדית למשל הוא מדבר על משהו במשך שעה, אני מקשיב אם אני משתף אותו במשהו שלי הוא עושה פרצוף וממשיך לדבר על עצמו,הקלטתי אותו בואצפ וחברים שלי הציעו גם לנתק...
כל דבר ששיתפתי אותו על עצמי היה ישר מספר משהו על עצמו זה היה לוקח לי המון כח נפש ומעייף
הוא היה מספר ואני הרגשתי כזה קטן מלדבר על עצמי
באתי אליו לכמה ימים סופש ורבנו הוא לא רצה לנתק אבל אני חשבתי שזהו...
למשל הוא דתי ואמרתי לו שאולי יניח תפילין זה הבסיס לדת הוא התחיל להתעצבן עלי ואמר שהוא עושה הרבה כדתי הבנאדם 8 שנים דתי ולא מתפלל שאני חילוני ומתפלל לפעמים
אמר עזוב בוא ננתק...ריבים דבילים ורגישיים שואללה כבר נמאס לי מה אנחנו בגנון?
חשבתי על זה שכבר אין לי כח להיות הפסיכולוג החד צדדי שלו שאני רק שומע את האנחות המיאשות שלו והסיפורים על המשפחה שלו...מה למה להיות בדיכאון תהיה שמח יש לך כל כך הרבה סיבות לשמוח
אני לא האיש הכי שמח בעולם אבל אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי הוא נאנח מיליון פעם כל פעם שהלכתי אליו חזרתי בדיכאון הוא רק מדבר ומדבר בלי להתחשב בי מהרגע שאני פותח תעיניים
כל פעם שניסיתי לעודד אותו הוא תקף אותי
קיצור זה הרקע של החברות הארוכה האמת שאני אוהב אותו כאדם, הוא לא רע אבל סהכ לא מתאימים
היתי רוצה להתנתק ממנו במאה אחוז ולשכוח הכח כרגע אני בשלבים אחרי שעשיתי השוואה ולא משתחם להיות בקשר עם אחד שרב איתי שאני בא אליו ולא מקשיב לי בכלל
מה אתם אומרים איך אפשר לשכח הכל?
מצטער שיצא ארוך זה סיכום עוד שלא פרטתי הרבה מקרים וריבים שהיו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות