התגייסתי לפני שנה לצבא ואני סובלת מ OCD ומטריכוטילומניה. בעקבות הצבא המצב הנפשי שלי רק הידרדר... הגעתי לתפקיד מבצעי, מלחיץ, שוחק... הגעתי בהתחלה לבסיס סגור ואז עברתי לפתוח ויומיות אך המצב לא השתפר במיוחד, אולי הוקל לי אבל עדיין הכל מתכהה אצלי בראש. המפקדת החדשה דורשת יותר מידי... התפקיד עדיין מלחיץ וקשה רק נחשב לפחות "מבצעי" כי זה יומיות שת'כלס אני עדיין במבצעי שממנו אני מנסה לברוח.
קשה לי מאוד בצבא. המפקדים לא יודעים על ה OCD שלי. גם הקפ"ס שהייתי נפגשת איתו לא יודע, המערכת יודעת רק שיש לי חרדות. אני רוצה לחתום וויתור תפקיד אבל אני מפחדת שישבצו אותי בתפקיד בבסיס רחוק ואני לא מסוגלת נפשית לעמוד בזה... אני משרתת בקריה וזה 2 דקות מהבית שלי... אז זה מאוד מקל עלי כי יש לי חרדות מנסיעה בתחבורה ציבורית.
אני מפחדת שאם אגיד לקפ"ס על ה OCD יוציאו אותי מהמערכת גם כי הייתי בגימלים נפשיים לתקופה ארוכה של 3 חודשים שפעם בשבוע- שבועיים הייתי באה רק להיפגש עם קפ"ס וזהו.
ואני לא רוצה לצאת מהמערכת. אבל אני כן רוצה הקלות. ואני כן רוצה תפקיד פשוט יותר שלא יעמיס עלי יותר מידי כי גם ככה משום כלום קשה לי.
אני מפחדת לספר למפקדת שלי כי דיי רוצה שאלך לקפ"ס לחתום ויתור כי היא שמה לב שאני אבודה בתפקיד החדש... היא יודעת שהייתי אצל קפ"ס כדי לצאת מבסיס סגור אבל לא מודעת ל OCD שלי. אני מפחדת שזה ידחוף אותה לשלוח אותי לקפ"ס ואז אולי אצא מהמערכת או שישימו אותי בתפקיד רחוק מהבית. ואני מפחדת בכללי מהמון דברים בצבא.
אני לא יודעת מה לעשות ההורים שלי לא רוצים שאחתום ויתור תפקיד כי זה מקום יוקרתי, תפקיד משמעותי ומאוד מוסיף ומרשים בקורות חיים ובלה בלה בלה.
ההורים לא רוצים שאספר למפקדת על ה OCD מחשש לסטיגמה אבל איך אני אמשיך לחיות כאילו הכל בסדר ? זה קשה.
אין לי שליטה בשום דבר בחיים שלי וזה מכביד עלי עוד יותר וכבר נשבר לי מצה"ל. אני רק סופרת את הימים באובססיביות בפלאפון. עשיתי רשימה של ימים וליד כל יום שעובר אני עושה וי.
ואני נפגשת עם פסיכולוג והוא דווקא כן מקל, ההורים שלי סוג של יותר מבינים את המצב שאני נמצאת בו מבחינת OCD אבל אני חושבת שהם עדיין בהכחשה.
מה אני עושה ? איך אני יוצאת מזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות