טוב זאת הולכת להיות שאלה די ארוכה..
אני ילדה בת 13 מאיזור המרכז ואני מאוד בודדה. גרתי בכפר סבא ההורים שלי התרגשו שהייתי בת חמש ועברתי לגור אצל סבא שלי ביחד עם אמא שלי ואחי, אני רואה את אבא
שלי פעמיים בשבוע. בשנתיים האחרונות נקלעתי לסכסוכים רבים עם אמא ואבא שלי על
כסף, במיוחד על כסף. זה היה כל כך נורא שניסיתי פעם אחד להתאבד (לפני שנה) אבל
אז חשבתי על המשפחה והחברים ועל כל מה שאשאיר מאחורי ולכן הפסקתי. הסכסוכים
האלו עדיין ממשיכים אבל מעבר לכל זה, בנתים בבית הספר אני מתחילה להתאהב במשהו. וכל זה בכיתה ו'. שנה עוברת ועכשיו אני בחטיבה.. הסכסוכים ממשיכים.. הילד
שהתאהבתי בו שיקר לי כל הזמן הזה שהוא מחבב אותי אבל הוא בכלל דלוק על משהי אחרת. הציונים שלי ברוב המבחנים הפכו לנכשל. אני לא מספרת לאבא ואמא שלי כלום כי אני לא מכירה אותם מספיק ואני יכולה להרגיש את מה שהם חושבים עלי.. הם חושבים שאני סתם עושה לעצמי חיים קשים.. זה בגלל שהם לא שמים לב מה קורה סביבם..
לפני שבוע חברה טובה שלי סיפרה לי שהיא רוצה להתאבד והיא ניסתה כבר כמה פעמים אבל היא לא קשורה לזה.. אני מפחדת לאבד אותה.. היא חברה אמיתית
ולא כמו כל הילדים הצבועים שיש היום.
אז יש לי חברה שרוצה להתאבד ואני מפחדת שזה מה באמת יקרה,ציונים נכשלים,
נשבר לי הלב לשניים בגלל הילד שפגע בי, וההורים שלי גרושים שזה הולך הלך וילך
לפגוע בי לאורך הרבה שנים.
אני זוכרת אפילו שהיו לילות שרציתי להתגנב למטבח בלילה ולגנוב את כל בקבוקי
האלכוהול ולשתות אותם עד.. עד שאני כבר לא יהיה קיימת..
אני מפחדת מהחיים שלי כי אני יודעת שאני בתוך מקום סתום. אני לא יכולה לדבר עם
אמא או אבא הם אפילו לא יודעים מה עובר עלי או מה אני אוהבת בכלל.. עם חברה שלי תלך לא יהיה לי עם מי להיות.. ואחי לוקח את הכל בצחוק ואין לי טעם לדבר איתו..
אני שואלת את עצמי הרבה פעמים למה גיליתי את העולם כל כך מהר? למה אין לי
חיים נורמלים? למה ההורים שלי בכלל לא טורחים לדבר איתו או סתם לשאול מה שלומי? אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות