דייט שלישי ואז נגמר, זה בגלל איך שהתנהגתי? או שזה בכלל קשור אליו?

שלום לכולם,
אז ככה
הכרתי בחור דרך חבר משותף
בהתחלה לא ממש רציתי לנסות לצאת ולהכיר מישהו חדש
כי לא מזמן נגמר קשר ועדיין קשה לי להמשיך הלאה.
אבל החבר המשותף אמר שהוא רציני ומחפש קשר אז כן אמרתי לעצמי שזו הזדמנות אולי יקרה משהו טוב
אבל משהו בו כן גרם לי להסכים.
מבחינה חיצונית ואני מאוד קשה הוא כן מצא חן בעיניי מבלי להכיר.
החלפנו מספרים וקבענו להיפגש.
אז הוא הגיע בזמן, אסף אותי ויצאנו לבית קפה באיזור. דיברנו, הכרנו קצת, היה מצחיק קצת מביך אבל נהניתי. וזהו. התקשר למחרת ורצה שניפגש שוב. הסכמתי. במהלך הימים שעברו הוא התקשר המון, התעניין איך עבר עליי היום, ואני לא רגילה לזה. זה כן גרם לי להרגשה טובה שיש באמת מישהו שדואג לי. קבענו להיפגש שוב אבל הפעם לבר. שתינו, השיחה הייתה יותר עמוקה וגם קלילה.. זכרתי דברים מהפגישה הקודמת אז העליתי אותם.. הוא סיפר לי על האקסית שלו שהיה איתה 5 שנים, ואפילו גר איתה.. ולא בקשר איתה יותר. ושאל אותי על קשרים קודמים וכו. בינינו-? אני כרגע לא בנוייה לקשר, רצינית אני כן. אבל להתאהב במישהו אחר ישר? לא.. פשוט רציתי להכיר את הבן אדם שעומד מולי ולא לפתח ציפיות. לראות מה קורה אם יש לאן להתקדם. בכל זאת זה רושם ראשוני.
בכל אופן, הוא אהב שאני עצמאית וחרוצה, ובוגרת לגילי. יש בינינו פער של 8 שנים. ובכל זאת ההפרש סהכ מספר. יש לנו תחומי עניין משותפים וכימיה.
כשהוא החזיר אותי, הוא ניסה לנשק אותי ודחיתי אותו. לא הרגשתי בנוח. בקושי הכרנו והסברתי לו שיתן לי זמן. והוא כיבד. מאז לא יצר קשר. ונהיה קריר. החלטתי להיות הבוגרת מבינינו ולהיות ישירה- מה הקטע של הקרירות?- הוא ענה לי, אני לא מבין אותך, בגלל שדחית אותי חשבתי שאת לא בעניין שלי. אמרתי לו אין קשר. סהכ הכרנו, וזו אני. זה האופי שלי. אני מכבדת את עצמי. ונכון שזו רק נשיקה אבל זה אומר הרבה. זו מין סגירת מעגל של שני הצדדים. כן הייתי רוצה להמשיך להיפגש מקווה שלא נפגעת. הוא אמר הכל בסדר. אשמח לצאת לדייט נוסף. אני כן קשה בקטעים האלה, כי לא מתאים לי שגבר אחכ יזלזל בי או ייקח אותי כמובן מאליו. קשה לי לסמוך על אחרים ולהיפתח זה עניין של זמן.
אז דייט שלישי שוב יצאנו לבית קפה, הפעם היה בינינו מין קצר. היו שתיקות מביכות והשיחה לא ממש זרמה כמו בפעמים הקודמות, אבל איכשהו העברנו את זה. בסוף הדייט התנשקנו והיה מדהים. אמר שישמח להתראות איתי שוב. ומאז? גם כן כלום. אין הודעות מצידו, טוען שעסוק בעבודה, עם חברים בתל אביב. לי לא מתאימים כל המשחקים האלה. אתה לא רציני? תאמר לי.
הוא התקשר אליי לפני כמה ימים, עשינו שיחה רצינית.
פיניתי בשבילו את הסופש כדי שנתראה, ויתרתי על כל כך הרבה דברים חשובים כי באמת היה לי חשוב לראות אותו.
הוא אמר לי הפעם- מה דעתך שנעשה ערב ביתי? שאת תבואי אליי או שאני אבוא אלייך? הייתי בשוק. כאילו מאיפה החוצפה?
מה אני נראית לך. עדיין לא הכרת לי את ההורים, את החברים.
אולי זה נשמע תמים.
אבל אני יודעת טוב מאוד מה הכוונות שלו.
אמרתי לו לא תודה, שמחתי להכיר.
הוא אמר לי ידעתי עם מי יש לי עסק. אם עכשיו קשה לנו אז מה יהיה עוד כמה זמן. אמרתי לו כנראה הכוונות שלך לא רציניות לגביי וחבל. הוא אמר לי גם אני התבאסתי.

מה אתם חושבים? איך התנהגתי? איך הוא התנהג?
פשוט מבאס.