טוב אז ככה, קודם כל אני אשמח אם תקראו את זה ואם יש בנות שעברו משהו דומה שיכתבו כי אני כבר ממש אובדת עצות..
הכרתי מישהו בצבא לפני חודשיים בערך. חשוב לציין שיצאנו בפעם הראשונה היו לו 10 ימים חופשיים כך שבפעמים הראשונות שנפגשנו דיברנו הרבה. עכשיו הוא משרת סדיר. אנחנו לא מדברים בכלל, אם אנחנו מדברים 5 דקות ביום בטלפון זה נחשב שדיברנו המון. רוב הפעמים הוא אומר לי שהוא עייף ואני לא באה אליו בטענות, פשוט אומרת לו לילה טוב. אז שיחות בטלפון אני יכולה להבין אותו, אבל הודעות? לא צריך להיות יותר מידי ערני כדי לשאול אותי איך עבר עליי היום או אם יש משהו חדש. הוא כל היום מצלם תמונות ומעלה, הוא רושם שיש לו המון זמן פנוי ושהוא משחק כדורגל..
אז אמרתי לעצמי שבסדר, חבר בצבא זה לא קל ואני אחכה לסופש שאהיה איתו כמה שיותר. ובכן, איך שהוא חוזר הוא יוצא עם חברים שלו למועדונים, יוצא למסעדות, אני שולחת לו הודעות אם הוא רוצה להיפגש ואז הוא עונה לי אחרי 4-5 שעות שהוא לא יודע. יוצא שאנחנו נפגשים לאיזה שעתיים וכך עוברים להם עוד שבועיים-שלושה..
אני בתור בת זוג חייבת תשומת לב. אני אוהבת שמתייחסים אליי, אני אוהבת שמראים לי שאוהבים אותי- ואני מחזירה פי כמה וכמה. אבל יוצא שאני אומרת לו את הדברים האלו והוא אומר לי דברים כמו "די אני מתגעגע" ובכלל לא מתייחס לדברים שאמרתי.
יש לי המון ידידים, אני מתחברת יותר טוב לבנים מאשר לבנות. אני מדברת איתם המון, כמעט כל היום, בין אם זה בטלפון ובין אם זה בהודעות- וחלקם גם משרתים בצבא. אני מרגישה רע עם עצמי שאני מדברת עם בנים אחרים אבל אני גם מרגישה רע שיש לי חבר שבכלל לא מתייחס אליי. אני באמת לא יודעת מה לעשות יותר. אני אוהבת את חבר שלי אבל מרגישה זלזול כמו שלא הרגשתי בחיים שלי. בבקשה, תעזרו לי. חברות שלי לא יודעות מה לייעץ לי. אני לבד. הקושי הוא שיש לי חבר ואני מרגישה שאין לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות