עם הפרעות נפשיות רבות ורוצה להוציא פטור מנשק בלי לצאת מהמערכת

טוב זה יהיה טיפה ארוך ומסובך... אז אנסה לכתוב את זה מסודר.

יש לי 5 הפרעות נפשיות -
OCD
טריכוטילומניה
חרדה כללית
חרדה חברתית
דיכאון

את הטירונות שלי עברתי בסבל רב במיוחד בגלל הנשק. המ"כית שלי הייתה מחזיקה לי את הנשק. היו לי המון קשיים עמו וגם במטווחים המ"כית שלי עזרה לי להחזיק אותו ולירות בו. היום של המטווחים היה גם היום הכי נורא. היו לי התקפי חרדה קשים. אף אחד מהמ"כים לא ידע איך לאכול אותי... בכיתי המון והתמוטטתי.
את הקורס עברתי גם בקושי רב... לא אתחיל לפרט כי זה לא כזה רלוונטי כרגע.
הגעתי לבסיס סגור והמצב הנפשי שלי רק הידרדר. הוציאו אותי מלו"ז של התפקיד ככה שלא עשיתי כלום והתחלתי להיפגש עם קפ"ס שהוציא אותי זמנית מתורנות שמירות בבסיס [ הוא תיאם זאת מול המפקדים שהיו לי אז ] ואז החלו לי 3 חודשים של גמלים על נפשי ובזמן הזה הייתי במעקב ע"י הקפ"ס.

עברתי בסופו של דבר לבסיס פתוח, יומיות וגם בבסיס הזה אני במעקב נפשי.
יש לנו בבסיס תורנות שמירות שאנחנו כביכול לא שומרים אבל אם אחד ממאבטחי המתקנים חולה ומוציא גימלים אנחנו צריכים להחליף אותו בעמדה... כל היום אנחנו צריכים להסתובב עם נשק ואם במקרה ו... אז גם לעשות שמירות.

כשנפגשתי עם הקפ"ס הוא אמר לי שאין דבר כזה פטור נשק בצה"ל ואחד החיילים ביחידה שלי אמר שכדי להוציא פטור משמירות כתוב ומוצהר צריך להוציא פטור ממטווחים ואת זה נותנים רק עם בעיה רפואית פיזית שלא מאפשרת לירות בנשק כי אם חייל לא מסוגל מבחינות אחרות להחזיק ולירות בנשק מוציאים אותו מהצבא כי חייל בצבא צריך להיות מסוגל להחזיק נשק וחייב לדעת לירות בו [ גם אם הוא ג'וב ]

המפקדת שלי אמרה לי שפיקודית היא לא תיתן לי לעשות את התורנות הזאת אבל צריך גם התחשבות עם האנשים האחרים בענף שלי... שזה גם לא כל כך נעים להם... [ עד כה התחשבו אבל אני חושבת שזה מתחיל להימאס להם כי זה לא הוגן ת'כלס ]

אנחנו מקבלים תורנויות לפי הקצאות ואנחנו מקבלים הקצאות בהתאם לכמות החיילים הכשירים לעשות את התורנויות. למשל אם יש חייל עם פטור לילות ויש תורנות שהיא מצריכה להישאר לילה בבסיס, אז אנחנו נקבל תורנות אחת פחות של לילות.
כך יוצא שלגבי השמירות מישהו יקבל תורנות שמירות אחת יותר. זאת אומרת את שלי כביכול.

הקפ"ס אמר לי להגיד למפקדת שלי לדבר איתו על כך ואמרתי לה זאת. את האמת שאני לא יודעת אם היא עשתה את זה עדיין... ועד כמה זה באמת יעיל יעזור.

מה אני יכולה לעשות ? נפשית אני לא מסוגלת לחשוב על לראות נשק לידי אז להחזיק אותו ? בכלל לא ! וגם אין לי אישור מטווחים בתוקף. ואני לא מתכוונת לירות בדבר הזה שוב פעם. רק המחשבה על זה מעלה לי את תחושת המצוקה ואת החרדה יותר ויותר.

אני לא הולכת לפרט לכם מה הבעיה שלי עם הנשק [ זה בערך לספר את כל ההפרעות שלי ואין לי כוח לא מנטלית ולא פיזית בשביל זה ] וזה לא המקום לכך. וכל ניסיונות לעידוד מיותרות [ המצב שלי קשה נפשית. אני לא חושבת שתעזרו לי להתגבר עליהן ] אז תחסכו.

אני לא יודעת מה לעשות ? איך אוציא פטור מהתורנות הזאת בלי לצאת מהצבא?
[ והסיבה שאני רוצה להישאר גם לא נושא לשיח כאן. אז אין צורך להרהר בזה. אני לא רוצה לצאת מהצבא נקודה. ]

תודה על העזרה וסליחה על החפירה...