נמצאת כרגע בשלב תלוש בחיים , לפני מבחני קבלה לתואר ,ללא עבודה (אין צורך בכסף) מוכרחה להגיד שאני מאוד נהנת מהחופש הזה שאין לחץ לקום לעבודה וכל היום לרשותי, רק לבחור מה לעשות.
הכעס ,האנרגיות הרעות והאכזבה שלי נובעים מבני אדם , בטוחה שאת רובכם זה לא מפתיע.
לא מזמן נפרדתי מחברה של ארבע שנים שבגדה בי ושיקרה לי במשך כמה חודשים כאשר היא גונבת לי אלפי שקלים מהבנק .
עם לב שבור התקדמתי קדימה בצעדיי ענק .
ולאחרונה ידיד חזר לקשר בנסיון חוזר ליחסים שכשלו בעבר מחוסר עניין מצידי
ובנוסף חודשו לפני שלושה חודשים יחסיי עם חברה ישנה שהיה בניינו נתק של כשנה ,חשוב לציין שהיא לא מכירה לי את חברותייה בקושי באה אלי מזה שלושה חודשים שחזרתי מחול , קובעת איתי רק שכדאי לה וקרוב לבייתה , לא עונה לי ימים שלמים , מתעלמת מהודעות , מטיחה בפניי שיש לה מלא חברות והיא מבלה בייחוד שהיא יודעת שנפרדתי מחברה קרובה לא מפרגנת לי ברבים .
למדתי לא לסמוך על אנשים כדי לא לכאוב עוד .
ושוב כאפה מכה אותי חזק ומטיחה אותי על הרצפה.
קבענו לצאת אני והחברה הזאת למסיבת פורים והיא מצידה הזמינה אנשים נוספים זרמתי איתה קבענו שתגיע אלי כשעה לפני שנתארגן יחד ואאפר אותה , היא מתקשרת כמה פעמים לומר לי שהיא לא תספיק לעבור אליי לפני וכי היא מבלה עם המשפחה ושהיא תגיע ישר לשם , לבנתיים הצעתי לידיד הזה שיצטרף לאחר ששאל מספר פעמים מה מעשיי וגם הוא אמר שיצטרף עם חבר, התכנון היה לשבת בבר שהזמנתי אליו מקומות לכולם לפי בקשתה , לפתע היא מתקשרת ואומרת שחבריה שינו את התוכניות וכי הם הולכים למקום אחר בתגובה השבתי כי אין זה צריך להשפיע על תוכניותינו וכי עליינו ללכת להתחפש ולבלות כפי שתכננו , לבשתי את התחפושת והתאפרתי במשך שעה וחצי בצפייה שתכף היא מתחת לבית כפי שקבענו.
לפתע, היא שולחת לי הודעה שהיא לא תבוא ומספרת סיפורים בדויים ומטומטמים שאמא שלה חולה והיא חייבת לטפל בדודה שלה וזה ממש צץ משום מקום ברגע האחרון הייתי בשוק כאב לי מבפנים נשמתי עמוק והתקשרתי אליה בעודי מסבירה לה כי אני כבר לבושה מאופרת ומחכה לה היא אפילו לא מבינה מה הביג דיל ״אפצה אותך״ וכל מיני מילות סרק שרק גרמו לי להרגיש יותר רע , לרגע לא הרגישה רע עם עצמה ושהיא עושה מעשה נבזה .
החלטתי לספר לידיד שהיה אמור לבוא איתנו כי היא הבריזה ואני מחופשת ומאופרת וחרא לי ואולי נלך אנחנו , כאשר שניינו הסכמנו שזה כבר לא מתאים לבר אני הוא והחבר , קוויתי שעם טיפת תקט ורגישות הוא יגיד לי שטויות מאמי נלך למקום אחר אל תשימי עליה , הוא אומר לי בתגובה ״טוב אז נבטל הכל, היא דפוקה״ בעודי שותקת שתיקה צורמת ויש לי מחנק בגרון הוא אומר לי ״נדבר מאמי בי ״,אפילו לא עניתי!
הייתי המומה מאוכזבת כועסת עוד יותר איזה לא אנושי מצידו והוא עוד רוצה שנחזור לזוגיות.
עוד יותר הלב שלי נסגר לאנשים זה מטריף לי את הדעת
כמה כאפות אפשר לחטוף?!
אנשים באמת כאלה אגואיסטים אינטרסנטים וחסרי רגשות ?
למה לוקחים אותי כמובן מאליו?
אני כלכך לבבית ומתחשבת בכולם תמיד לא מבינה מה דפוק בי
שוב אני צריכה למחוק אנשים שפוגעים בי?
מתי אמצא חברי אמת נורמאלים?
תודה למי שיוכל ולו מעט לעזור לי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות