שלום , חבר שלי עזב אותי ואני שבורה כבר חודשיים אני די עיכלתי את זה אבל אני בוכה כל יום בלי הפסקה , דיברנו ואמרתי לו שאני בסדר שאני מתקדמת רק כדי לא לצאת נואשת , אני לא מצליחה למצוא את עצמי כי היינו 5 שנים יחד , מאוד מאוד כואב וקשה לי כי אני רגילה לחיינו , הוא כל הזמן אימן אותי באימוני כושר , היינו ממש מאוהבים , הוא היה כלכך יפה , הוא היה דומיננטי והיה ממש מתאים לו לדגמן , פשוט ילד יפיפה ! חכם ! לומד רפואה , אהב אותי והגן עלי, רצינו לפתוח מכון כושר יחד ולהגר לחו״ל כמה שיותר מהר , מסיבות שלנו.. ועכשיו אני נדפקתי..אני מוצאת את עצמי מסתכלת על כל גבר ורוצה בדיוק כזה או יותר טוב ממנו , ואני רואה את כולם ממש לא לטעמי , לאחד יש כרס אחד רזה מדי, ואני רגילה לעולם הספורט אני פיטנסית וחבר שלי היה בודיבילדר ,לא אהב כדורגל , במקום זה ראה רק מדע, אני לא מצליחה למצוא את אחד כמוהו, שהיה שווה לא יודעת איך להמשיך מפה הלאה ..:( מה אני עושה ? איזה עתיד מחכה לי אחרי פרידה מזעזעת כזאת? (אין סיכוי שנחזור כך לפי טענתו, ואני גם בטוחה בזה בגלל הבעיות שהיו בנינו) מאוד קשה לי להתרכז , אני מנסה לזייף חיוכים , אבל רואים את זה כולם , אני בורחת מכל מקום שאני הולכת , לחזור כמה שיותר מהר לחדר שלי לבכות .. ולהמשיך לקוות .. רע לי .. איך ממשיכים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות