נא לא לעלות את השאלה לפייסבוק...
האקס ואני היינו ביחד קרוב לשלוש שנים, בן הוא היה החבר הכי טוב שלי (היה גם לפני שנהיינו ביחד).
היו לנו ריבים רבים וכבר הרבה זמן שלא היה טוב אבל בכל פעם שזה היה על סף פרידה חזרתי בי והוא לא היה החלטי גם וכל פעם נתנו הזדמנות נוספת.
היינו אמורים לעבור לגור ביחד בקרוב, והיו דיבורים על חתונה (גם מבחינת המשפחות אנחנו עמדנו להתחתן).
לפני שבוע הוא נפרד ממני,בהתחלה נורא כעסתי ואז נהיה לי קשה בטירוף ואני במצב שבו אני שוכחת מכל הריבים ופשוט רוצה לחזור.
מרגיש לי שנפרדנו על דברים ברי תיקון. אמנם רבנו עליהם הרבה והם חזרו על עצמם אך יש דברים שהייתי יכולה לעשות אחרת. כואב לי שהוא לא מוכן לתת הזדמנות נוספת.. פשוט נעול.
אני יודעת שאני לא צריכה להתחנן ושאם נפרדנו הייתה סיבה, שרבנו ועכשיו קשה לי לזכור את הרע וזוכרת רק את הטוב,אבל הוא מבחינתי החבר הכי טוב שלי,היה אמור להיות בעלי, ופשוט בגלל תקופה חרא זה הסתיים וזה סופי ומוחלט מבחינתו.
אני לא מצליחה להמשיך הלאה ולהשלים עם זה,לא מצליחה להקהות את הרגש, הגעגוע רק גדל.
אני יוצאת עם חברות, לומדת ועובדת, עושה ספורט.. כלום לא עוזר. תוך כדי הוא כל הזמן במחשבה.
מישהו היה במצב כזה והצליח לעבור הלאה?
זה באמת היה קשר לא רגיל, והיה ביטחון שהוא האחד
ופתאום.. כלום. איך מתגברים? איך משלימים עם זה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות