איך יוצרים קשרים חברתיים? מרגיש כל הזמן לבד

היי לכולם, אני בחור בן 21, בודד קצת. יש לי חברה, משפחה אוהבת, מקום עבודה, ויש פה ושם אנשים שמכירים אותי ואני איתם בקשר. מבחינה כללית, טוב לי ואני מרוצה מהחיים שלי כרגע - אבל יש משהו שתמיד חוסם אותי בכל מפגש חברתי וזה מאז שאני זוכר את עצמי! אני אאוטסיידר.
בבית ספר הייתי מהילדים האלו שיושבים לבד, גם בתיכון ברוב הזמן.
רק בשירות הצבאי זה השתנה ונפתחתי להכיר אנשים ולהתחבר אליהם, אבל עדיין הביישנות, הרתיעה, כל המאפיינים האלה של בדידות-עדיין קיימים.
מאז שאני זוכר את עצמי להשתלב חברתית עוד בבית ספר היה קשה. מכל מיני סיבות, חלק באשמתי וחלק לא. אני אדם נורמטיבי לחלוטין,וכמו שאמרתי למעלה המצב שלי לא רע בכלל - אבל אני מרגיש שאני תמיד נשאר לבד... אני זה ששולח הודעות לאנשים ושומר על קשר, אני זה שאם יש מפגש חברתי בעבודה ארגיש לא קשור. אני חוזר הביתה מהעבודה, ויש לי מה לעשות עם עצמי ואני מעסיק את עצמי אבל לפעמים מתגנבות המחשבות...
לפעמים עוברת לי המחשבה בראש שאין לי חברים. בתכלס, יש אנשים שאני בקשר איתם אבל כל כך קשה לי להגדיר אותם בתור חברים, יש חברה אוהבת ותומכת שהיא כל עולמי אבל עוד חברים חסרים, אף פעם לא 'יצאתי' למסיבה, לבילוי מסוים ,למועדון, אני מתרחק מכל מפגש חברתי. חלק מהסיבות שהתרחקתי מבילויים נוספים זה כי פשוט זה אף פעם לא נראה לי כמו משהו שאתחבר אליו ואהנה אליו בדגש עם האנשים שיש במקומות מסוימים....
עכשיו שיהיה ברור, אני מאוד פרקטי ויודע מה אני רוצה, להבין איך להתקדם, אני לא מחפש רחמים עצמיים, רק ייעוץ... מה לעשות במצב שתמיד אני מרגיש שאני נשאר לבד... שאני מחפש לפעמים אנשים לדבר איתם, על כל מיני דברים, ולפעמים אין לי עם מי... שאף פעם אין לי עם מי להסתובב, כל אחד הולך בצהריים בעבודה עם מישהו לאכול,בזוגות/קבוצות רק אני עם עצמי... ואז אני מתפרק,ושוב חייב לאסוף את עצמי...
אני הכי אופטימי והכי חייכן לעולם ולסביבה וכולם אומרים לי את זה ואני רק שומע משפטים כמו 'איך אתה תמיד מחייך ואיך אתה תמיד עם חיוך'...לפעמים אני לא יודע איך, אבל אני אדם כזה! מישהו פה מבין את התחושה, חווה דבר דומה? מה עושים
כדי להשתלב קצת יותר טוב בחברה למרות הביישנות הזאת והתחושה שאתה "נדחף" ולא קשור לכלום...

תודה!