טוב אני לא מחפשת עצה,כי אני יודעת שהמצב לא ישתנה,זה לגבי תפיסת החיים שלי.
בזמן האחרון,בתקופה הזאת,נהייתי צינית וממורמרת מאוד.
תמיד היה בי איזשהו דבר כזה סגור.
שלא נפתח לזרים.
וחושד,רואה את המעבר,את הסכנה של ההאחרי.
אבל כיום,מאז שהתגייסתי זה כך גם עם אנשים קרובים,חברים קרובים,אני מרגישה שכל אחד חיי את החיים שלו,ואין לי את מי באמת לשתף,כי אף אחד זה לא מעניין.
ועוברים עלי דברים,ואני נהיית ריגשית ביותר.
וכל מה שאני צריכה חום ואהבה וקצת הקשבה לבעיות שלי.
ומשפחה זה לא רלוונטי,כי לא הורגלתי לשתף אותם.
זה לא בליקסקון לשתף את המשפחה ולדבר אחד עם השני.
אז אני מרגישה או לבד,אפילו חשבתי לעשות קעקוע של זאב מיילל,סיבה אחת כי הוא לבד,סיבה שניה כי הוא בוכה,סיבה 3 כי זה בלילה,(וגם אני אחרי חיוכים מזויפים-בוכה בלילה.)סיבה 4,הוא פונה למעלה.(לאלוהים)
וזה מתוך אלף בעיות שיש לי בחיים.
אבל זה משהו שנחרט,נקבע,גורל,איך שלא תקראו לזה.
וגם בגלל זה אני מסתירה דברים לא משתפת
וחסרים הרבה פרטים בחיים שלא יודעים עלי.
אנשים קרובים.
והמידע חשוב להועיל.
*אם יש לכם;נקודה למחשבה,אשמח לקרוא את תשובתכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025