אני אפילו לא יודעת איך להתחיל.. כל כך הרבה דברים שהובילו לרגע הזה.. חודש אחרי היום הולדת המטורפת שהוא ארגן לי ושבועיים לפני היום הולדת המטורפת שארגנתי לו. זה נגמר. אחרי 5 שנים. הוא היה האהבה הראשונה שלי. הכרנו בכיתה י׳, עבר איתי את התיכון, את הגיוס ואת השחרור... הסיבה לפרידה זה המון סיבות. המשפחה שלו , המשפחה שלי .. הוא רוצה להתחתן (בן 26) אני עוד לא חושבת לכיוון הזה בכלל... אחרי 5 שנים זה נגמר והלב שלי לא עומד בזה.
תמיד שקורה לי משהו רע יש לי 2 דרכים להתמודד איתם:
1. לשקוע ולהיזכר ולבכות (אני לא אקום מזה המון זמן)
2. להתעלם מהפרידה ולהמשיך כאילו מחקתי את החמש שנים האחרונות שלי איתו
כואב לי בלב , אף פעם לא חוויתי פרידה ועוד מקשר כזה . אני מרגישה שאני נופלת, שהקרקע נשמטת, שהכל נהיה שחור, שהשמיים נופלים..
מחר הוא בא להחזיר לי את הדברים שלי ואני את שלו וכנראה שזו הפעם האחרונה שנתראה.. אני לא יודעת אם אני רוצה לשאול אתכם משהו או להתייעץ אבל הייתי חייבת לפרוק.. אני אסיים פה כי הדמעות כבר מסתירות לי הכל...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות