אז ככה:
אני משרתת כבר 10 חודשים בצבא.
עברתי כבר כמה בסיסים.
התחלתי ביומיות, סבלתי,לא היה לי טוב, לא עם לקום כל כך מוקדם, לא עם הבנות במשרד, לא עם המפקדת ולא עם התפקיד.
ביקשתי לעבור ולבסוף בקשתי נענתה והעבירו אותי לבסיס סגור באותו תפקיד.
אני נמצאת בבסיס כבר מעל לשלושה חודשים.
אני סובלת מכל רגע, בוכה כל היום. מנסה להבין עם עצמי למה כל כך רע לי, למה אני לא מסתגלת למערכת הזאת.
הכל פה קשה לי, אני מוקפת באנשים אבל תמיד מרגישה לבד. לא מסוגלת לעמוד על שלי מול המפקדת וזה רק גורם לי לשנוא אותה..
קשה לי עם השמירות.
התחושה של הלבד רק מזכירה לי מקרים של הטרדות מיניות שקרו לי גם בתקופת הצבא וגם לפני וזה הורג אותי
אני מטופלת אצל הקבן אבל גם הוא לא עוזר..
לצאת מהצבא לא בא בחשבון.. המשפחה שלי לא יקבלו את זה ואני לא רוצה לוותר לעצמי.
אני מנסה לחשוב באיזה דרך המסגרת של הצבא כן יכולה להתאים לי יותר. כרגע הכל נראה חשוך.
בנתיים לא יודעת כבר מה לעשות ואובדת עצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות