שלום לכולם.
אני גבר בן 26 שנראה טוב עם לב טוב שלא דוגל במשחקים בזוגיות.
אני יכול להגיד אפילו שאני גבר של פעם.
הכרתי מישהי לפני חודש והתחלנו לצאת.
השתדלתי להיות כמה שיותר אמיתי איתה כי זה אני אבל הבחורה הייתה משחקת משחקים.בהתחלה לא הייתה לי בעיה עם זה כי אני ריאלי ויודע שקיימות הרבה בחורות שזה חלק מהדרך שלהם וזה מקובל פשוט אני לא דוגל בזה ומחליט להיות אמיתי.
what you see its what you get.
השיחות זרמו ונפגשנו 5 פעמים שבמהלך הפגישות האלה גם התנשקנו מספר פעמים והיינו ממש בקשר יומיומי.
בשבוע האחרון לא יצא לנו להיפגש למרות שאני ניסיתי ליצור מפגשים אבל הם נדחו מסיבות "מוצדקות" ומה הכוונה מוצדקות עקב מזג האוויר שלא היה היגיוני לצאת מהבית וזה שהבחורה הייתה חולה בסופ"ש.
זרמתי עם זה ואמרתי קורה והכל בסדר והשיחות המשיכו למרות שגם לה היו משחקים.
ניסיתי לחשוב מה עדיף לי לעשות והזמנתי אותה שוב לצאת, שוב קיבלתי ממנה דחייה והפעם כי יש לה תוכניות מראש.
משיחה עם הבחורה היא אמרה שהיא מעוניינת בי וזה פשוט יצא ככה שלא נפגשנו.
עכשיו אני אחד שלא משחק משחקים וממש נשבר לי מהעניין כי אני לא אוהב להתאמץ על משהו שאין בו טעם.
החלטתי לקחת כמה צעדים אחורה.
עכשיו עיקר הבעיה נמצאת פה.
החלטתי שאני מוותר על הבחורה אבל אני לא מפסיק לחשוב עליה ועל כמה היא יפה וכמה לא בא לי שגבר אחר יבוא ויקח אותה.
זה טבעי שאחרי מה שעברנו סה"כ אני ארגיש מה שאני מרגיש?
והאם הייתם מוותרים על דבר כזה או מחכים שלפחות הבחורה תעשה צעד מעצמה אחרי שלקחתי כמה צעדים אחורה?
כי נמאס לי להיות לבד זה שמנסה ומנסה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות