שלום,
טעיתי מראש האם לפרסם שאלה זאת, היא מאט קשה
נפרדתי מבת זוגתי לפני כמעט חצי שנה, ההיינו יחד 4 שנים מאושרות, כל כך כל כך מאושרות ואמיתיות, כל יום היה מתנה, ההינו מאורסים חודש לפני החתונה,
נסיבות הפרידה שלנו מאט כואבות, ולא בשליטה שלנו
היא נהרגה ע"י שני בחורים צעירים, היא חזרה מירושליים לאחר ביקור באחד המוזאונים שם עם חברות, חזרה מאוחר בלילה, עצרה באיזור "לא מוגן" בגלל פנצר, ההיתי איתה בקו, ברגע שסיימה להחליף גלגל בהדרכתי, נגשו אליה שני בחורים (שנתפסו בסופו של עניין) אנסו אותה, לאחר מכן ניסו לקחת את הרכב, היא נלחמה בהם (למדתי אותה הגנה עצמית למקרים כאלו כנראה שלקחה את זה למקום שונה) חבטו בראשה עם משהו, והיא נהרגה מדימום עד שהגיע אליה עזרה,
עברו כמעט 6 חודשים, החיים שלי התפוררו, ולפני חודשיים בחרתי לשקם אותם, למען הזיכרון שלה, לחיות הכי טוב שאני יכול
עכשיו הכל מת בפנים, ואין שום טעם אחר, אני רוצה רק להיות איתה, רב הלילות רוצה למות אפילו בתקווה קטנה שאנו נפגש, ניסיתי לצאת עם אחרות, בעקבות המסע לשיקום החיים שלי למען זכרונה, אך זה לא עובד, אני רואה אותה ושומע אותה בכל מקום, ניסיתי עזרה מקצועית חודשים ארוכים, אך הכאב הפך להיות כל כולי, אני אוהב אותה ורוצה אותה,
אני ממשיך להגיד לעצמי "היא היתה רוצה שאני יחיה הכי טוב שיש"
נזכר במילים האלה תמיד
אני עובד בעבודה יציבה ומרוויח יפה, נראה מעולה, מאוד אינטיליגנטי
מנסה לקחת את הכלים האלו ולהצליח, אבל הכל פשוט רקוב לי
דעה? עיצה? מחשבה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות