היי אנשים,
אז גם אני נפלתי בפח במלכודת של האהבה ועכשיו הלב שלי שבור. שמעתי כבר את כל משפטי העידוד שרק הזמן יגרום לי לשכוח ואני בסופו של דבר אתגבר, ואולי זה נכון אבל בינתיים אני פשוט שבורה. חודשיים וחצי אני מסתובבת בבית כמו רוח רפאים לא מבינה מה אני עוד עושה בחיים האלה כשהכל הולך לי רע, מלבד החבר שנפרד יש לי ביטחון עצמי נמוך בגלל קצת עודף משקל שמשפיע עליי בהמון דברים. אני מרגישה חלל ריק ואני פשוט כבר לא יודעת מה לעשות. הייתי איתו שלושה חודשים ולמרות שלא באמת התאמנו ותמיד היה בנינו מתח ומשחקי אגו אני אוהבת אותו כל כך והדבר שהכי חורה לי זה שפגעתי בו כמה פעמים ולא הייתה לי את ההזדמנות להתנצל בפניו. אני לא מתכוונת לשלוח לו הודעה כי יותר משזה יכאב לו זה יכאב לי, זה בשבילי עדיין פצע פתוח ואני מנסה עכשיו כמה שיותר לשכוח ממנו. לא משנה מה אני עושה אני תמיד חושבת עליו, גם במהלך הבית ספר אני לא מתרכזת ואני חושבת רק עליו... דיי המחשבות האלה כבר הטריפו אותי והגעגועים האלה גמרו עליי. אז איך בעצם מתמודדים עם לב שבור? אין לי אפילו מישהו לדבר איתו על זה. המשפחה שלי לא יודעת על הקשר שהיה לנו ורציתי לשמור את זה ככה כי הם לא יקבלו את זה כל כך טוב ואין לי חברים אמיתיים שאפשר לסמוך עליהם. אני לבד.
אשמח לעצות מאנשים שחוו את מה שאני חווה עכשיו וטיפים לאיך להוציא את עצמי מהבאסה ומהדיכי הזה... תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות