רציתי לשרת בצבא להיות כמו כולם אבל זאת היתה טעות חמורה מתברר ושאני לא בנויה למסגרת הצבאית. אני נגד השטמתות מהצבא אבל אני כבר לא מסוגלת יותר ומרגישה שאני מאבדת את זה.
אני סובלת מחרדות ודיכאון לא מסגלת להתמודד עם לחץ וכשצעקים עליי אני מתמוטת פשוט.
אני מטופלת אצל פיסכאטר פרטי וכרגע על כדורים (בנתיים מטופלת פרטי עד שאראה פסיכיאטר צבאי).
המפקדים שלי רק מלחצים אותי עוד יותר ולא מבינים הם לא מגנים עליי כמו על חיילים אחרים ויש לי תפקיד שכולל נסיעות רבות ולהיות עד שעות מאחרות. וכל פעם שאומרים לי לנסוע לאן שהוא בדרך כלל לבד אני לא יכולה לישון לפני ויש לי כאבי לב. אני גם הפסקתי להגיע לארוחת צהריים וירדתי במשקל פשוט אין לי תאבון מגעיל אותי אוכל אני מסתכלת אל אוכל ובא לי להקיא.
ולאחרונה ההתקפי חרדה החמירו עד למצב שאני לא מרגישה את הגוף שלי הוא פשוט רעד ואני לא מסוגלת לזוז וכל העולם מסתובב.
אני לא יכולה להמשיך ככה שכל יום הוא סיוט כל יום מפחדת מהתקף הבא, מפחדת להשתגע . מאז שהתגיסתי לצבא זה רק מחמיר ומחמיר והקב"ן לא עזר לי בכלל אמרתי לו מה עובר עליי והוא רק קבע לי אור לפסיכאטר אפילו לא הביאו לי גימלאים נפשיים.
אני חושבת שאני רוצה לצאת מהצבא כי אני כבר לא יכולה לסבול את זה יותר, לפני כמה ימים חשבתי לעצמי הלוואי שידרוס אותי אוטובוס...
אני מפחדת אבל שזה ישפיע עליי בעתיד אם אני אצא?
למה להגיד לפסיכאטר שיוצאי אותי מצה"ל?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות