יש לי חברה טובה עוד מימי התיכון שהיא כמו אחותי, אנחנו נפגשות על בסיס שבועי ואני אוהבת אותה הכי בעולם. הבעיה היא שאף פעם לא היה לה חבר רציני - הכי רציני שהיה זה איזה בחור שגר בצד השני של הארץ לאיזה חודשיים ואח"כ הוא עזב אותה כי הוא טס לטייל בדרום אמריקה ומיד כשחזר התחיל לצאת עם מישהי אחרת.
יש לציין שהיא כבר שנתיים-שלוש באתרי היכרויות אבל תמיד היא נופלת על כאלה שנעלמים אחרי דייט-שניים או כאלה שרק מחפשים סטוץ/יזיזות.
היא בחורה מקסימה עם אופי מדהים אבל היא לא התברכה בפנים נאות ובתכלס זה החסרון היחיד שלה.
הבעיה (חוץ מזה שאני מתה שהיא תמצא לה חבר רציני) היא שלי לאורך שנות ההיכרות שלנו (כבר 8 שנים שאנחנו חברות טובות) היו 3 קשרים רציניים ועוד כמה שנמשכו כמה חודשים, ולאחרונה אני ממש מרגישה את המרמור שלה לגבי זה..
אני עם החבר הנוכחי שלי 7 חודשים ואני כמעט לא מדברת איתה עליו כדי לא לפגוע בה.. מצד שני זה דיי חלק מהחיים ויש מקרים שזה בלתי נמנע.. למשל היא שאלה מה אני עושה בסופ"ש ואמרתי לה שאני נוסעת למשפחה של חבר שלי, ובתחילת הקשר לי ולאמא שלו היה תאקל. התחלתי לספר לה על זה והיא קטעה אותי ואמרה "הייתי מרחמת עלייך אבל לפחות יש לך חבר".. כשאמרתי לה שאני עוברת לעיר מסוימת איתו היא אמרה שהיא בחיים לא תבוא לבקר בטענה שהיא לא אוהבת את העיר הזאת, לא מוכנה להכיר אותו (כל החברות שלי והמשפחה מכירים אותו כבר) ולא חסר עוד..
אני מבינה לליבה ובאמת שהלוואי שהיה לי להכיר לה מישהו (היא עברה לעיר אחרת ומוכנה להכיר רק מהאזור הנוכחי שלה), הלב שלי יוצא אליה אחרי כל דייט כושל ומישהו שנעלם (והיא באמת יחסית לא בררנית) וקשה לי לראות אותה ככה ובטח לאורך זמן.
השאלה היא מה עושים במצב הזה חוץ מלקוות שהיא תכיר מישהו? היא מטפחת את עצמה, מתאמנת בחדר כושר, עוסקת בספורט תחרותי, מתאפרת והכל.. פשוט אין לה מזל וחבל לי בשבילה וכמובן שהייתי רוצה יותר לשתף אותה בחיים שלי.
אשמח לעצות!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות