אז ככה.. כשהגעתי למקום שאני נמצאת בו בצבא הכרתי את האנשים שאיתי
אף אחד מהם לא בלט או מצא חן בעיני או משהו בסגנון, התחברתי מאוד לבחור מסוים בקטע ידידותי בלבד (הוא לא הטעם שלי חיצונית ואני לא שלו)
לאט לאט ככל שעבר הזמן התחלנו להתקרב (זה קרה הכי טבעי בעולם כי לא רצינו אחד את השני ולא ניסינו לעשות רושם אחד על השני פשוט גיליתי שהוא בן אדם מדהים ומאוד התחברתי לאופי שלו) וככה התחלנו להתקרב להתחבק הרבה,לפעמים החזקנו ידיים, להיות קרובים יותר, נוצר יותר מגע, זה הרגיש לנו טבעי, ואז עשינו שיחה על כך שאנחנו מאוד קרובים וכבר מתנהגים כמו זוג אבל לא רשמית אז מה עושים.. ואז החלטנו להתרחק קצת מה שהחזיק בדיוק יומיים ואז דיברנו בטלפון שעתיים וחזרנו להיות כמו פעם, ואז התקרבנו אפילו יותר מתגעגעים כל הזמן, מדברים בהודעות יוצאים יותר עם כל החברה מהצבא, העיקר להיות קרובים, ואז היום עשינו עוד שיחה על מה קורה כי אי אפשר להמשיך ככה..
והוא רוצה, הבעיה היא אצלי.. הוא פשוט לא מושך אותי חיצונית.. בכלל!! (ותאמינו לי אני לא רוצה מישהו חתיך, אני רוצה מישהו שיראה נחמד שיהיה הטעם שלי, והוא פשוט לא הטעם שלי!!) אני לא מצליחה להתגבר על זה כל הזמן אני אומרת לעצמי לא נורא הוא בחור מדהים תלכי ותגידי לו שכן.. ואז אני רואה אותו.. ואני פשוט לא נמשכת אליו חיצונית..
ואז מתחיל הבלבול.. ואז אני אומרת לא יודעת.. שאני רוצה ולא רוצה..
אני לא יודעת מה לעשות... איך לצאת מהמחשבה הזאת על החיצוניות..(ואני לא שיטחית הוא פשוט ממש ממש לא הטעם שלי..)
חלק מהחברות שלי אומרות שאם אני לא נמשכת גם ליופי אז אין מה להיות ביחד כי זה חלק מהעניין .. וחלק אומרות ששווה לנסות ולראות.. אני פשוט מפחדת לפגוע בו, הוא הידיד הכי טוב שלי (וכמובן יש את השיקול של לאבד ידיד במידה וניפרד)
סליחה על האורך ותודה למי שקרא עד לכאן, אשמח לעצות(:
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות