היי
רציתי לשתף אתכם ולהיעזר בעצות שלכם.
לפני כשנתיים הייתה לי חברה
היינו זוג מושלם ממש.. החיבור היה מדויק הכימיה והחברות בינינו הייתה ברמה שאני לא חושב שיכולה להיות גבוהה יותר
תמיד אנשים מבחוץ היו אומרים לנו משפטים כמו
"אף פעם לא ראינו התאמה כזו" "אף פעם לא ראינו אהבה כזו"
לכל מקום שהיינו מגיעים כל העיניים היו מופנות אלינו
הכרנו כשהיינו בני 19 עד גיל 21
אפשר לומר שאני לא הייתי הכי בוגר במיוחד לקראת הסוף כשלאחר ריב קטן שמעתי לעצה כוזבת של אחד מחבריי " תתחיל לצאת עם מישהי אחרת כדי שתעריך אותך יותר"
התוצאה הייתה הפוכה. היא כל כך התאכזבה שהיא שמה לסיפור בינינו סוף ואני מצדיק אותה.
חשוב לי לציין שאני לא רוצה לחזור אליה. מאז הפרידה היא השתנתה מאוד לרעה ועשתה כמה וכמה דברים שפוסלים את האפשרות של לחזור.
הבעיה היא שהיא הייתה כל כך יפה וחכמה, כל כך מושלמת מבחינת כל הקריטריונים החשובים לי והיא מהווה רף מאוד מאוד גבוה שבגללו אני לא מסוגל להסתכל על אף בחורה אחרת.
כולם אמרו לי שבתוך חצי שנה שנה אני כבר לא אחשוב עלייה
אבל במהלך שנתיים אני יכול לומר בוודאות שלא היה ולו יום אחד שהיא לא הייתה לי לפחות שעה במצטבר של מחשבות עליה!
אני יושב מול בחורה בדייט ורואה אותה מול העיניים!!! כמו הזייה!
אני שוכב עם בחורה וחושב עלייה שהיה בינינו סקס מושלם ושום דבר לא משתווה לו.
אם זה היה חצי שנה שנה עוד הייתי מבין, הייתי אומר אוקיי זו אהבה, זה געגוע
אבל אנחנו כבר שנתיים לא יחד והיא ניסתה כמה פעמים לחזור אלי ולא הסכמתי!
ושוב.. כי קרו מאז הפרידה כמה דברים בלתי הפיכים. אז לתת עצה של לחזור אליה היא לא אופציה.
במקום זה אני יוצא עם בחורות בכח.
מחפש בכח קשר ומתפשר!!!
ולאחר שבועיים שלושה מסיים אותו. ומתנחם בעוד תקופה של סטוצים שכבר יצאו לי מהאףףףף
אני מת למצוא אהבה, אהבה אמיתית כמו שהייתה לי..
שאיזנה אותי ונתנה משמעות לחיי
תודה למגיבים.
בן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות