שלום לכולם,
כל הזמן אני זו שנותנת עיצות לאנשים באתר. וכעת אני צריכה עיצה. אני גרושה לאחר 22 שנים, לא היתה אהבה, לא היה חיזור, לא היתה רומנטיקה, והחלטנו בשיחה ידידותית, פשוט לשחרר אחד את השניה. נפרדנו כידידים. כל כך היתה חסרה לי אהבה. לאחר כ-3 חודשים, הכרתי מישהו, רווק, בן גילי, גר רחוק מאוד ממני. מרחק של כ-שעתיים נסיעה. דיברנו בטלפון שעות, SMS נון סטופ, החלפנו תמונות, ופשוט התאהבנו עד מעל הראש. החלטנו להפגש. הפגישה היתה מדהימה יותר ממה שחשבתי. הוא היה ג'נטלמן, לבבי, מדהים, לא הצליח להוריד ממני את העיניים, ואני הייתי מוקסמת. בסיום הערב, היה חיבוק מהפנט, ונשיקה לוהטת במשך כ-15 דקות. היה קשה לנו להיפרד. למחרת, שוחחנו בטלפון, ונושא "ההמשך" שלנו עלה על הפרק. בכל זאת, אני גרושה, הוא רווק, מה ההורים שלו יגידו? ואז הוא אמר לי: "יהיה לנו קשה, בעדה שלנו (גרוזיני) לא מקובל שאתחתן עם גרושה, "אמא שלי תקח את זה מאוד קשה". באותו הרגע אמרתי לו: "מאמי, אנו חייבים לנתק את הקשר, חבל לי להכנס איתך לעומק הקשר, אני לא רוצה לגרום צער לאף אחד" ברכתי אותו בהצלחה, הוא אחרי זה שלח כ-3 הודעות SMS, בהן הוא מברך אותי. וזהו. זה היה אתמול. אני כרגע יושבת, מיואשת, מחכה שיתקשר, אולי הוא יתחרט, אולי יתפוס אומץ וידבר עם ההורים שלו.... עם האחים שלו.... מה אתם אומרים? מה אתם מציעים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות