שבת שלום לכולם!
אז יושב לי משהו על הלב זמן רב, אפילו מישהו.
ומאחר ואני מעדיפה לא לשתף בעיות ביני לבין הבן זוג, אני צריכה ייעוץ כלשהו בצורה אנונימית.
אספר בקצרה, זה קצת יחפור.
אני בת 24 והוא בן 27 שנינו סטודנטים.
הכרנו מלפני חצי שנה, אין ספק שהוא רמה מעל כל מי שהכרתי מימיי.
התאהבנו ולפתע הוא החליט לקום ולעזוב בגלל שלא היה שלם עם רגשותיו כלפי מישהי מהעבר. נפרדנו בצורה הכי יפה שיש.
כאב לי מאוד כי הבנתי שאני אוהבת אותו. והוא וויתר על כל המושלם שהיה. באמת היה מושלם.
ניתקנו קשר ואז לאט לאט חזרנו לדבר, מצאתי את עצמי נכנסת איתו למיטה בלי מחויבות. טיפשה כזאת. אבל רובנו נופלות לזה בגלל אהבה. שחקתי את המשחק הזה, שאין לי רגשות ואני נהנית מהסקס. כמה חבל.
יום מן הימים, וידעתי שזה יקרה, שאתפוצץ.
ואכן התפוצצתי, שלחתי לו הודעת פרידה ושאיני מסוגלת עוד טיפה להשאר.
הרגשתי שאני עושה את מה שלא מגיע לי, כעסתי על עצמי.
באותו הרגע.. ומאז, הוא לא שיחרר אותי.
כן, קבלתי אותו בחזרה למרות שעזב.
המשכנו לבנות את הזוגיות על גבי הבסיס הטוב שהיה קיים.
רבנו ועוד רבנו.. זוגות רבים.
אספר לכם סוד, אני קנאית ורובנו כאלה.
עשיתי "דווקא", נסיתי לגרום לו לקנא, להוציא ממנו קצת רגשות, חכיתי שיגיד לי שאוהב אותי. היה פיצוץ, צעק וקילל ויצא משליטה. בכיתי כמו שלא בכיתי מעולם.
נפרדנו? לא..
המשכנו.
לפתע יום נפלא אחד, אמר לי אני אוהב אותך.
אני חסרת ניסיון בקשר זוגי, משמע הוא בונה אותי לפי איך שנראה לו.
אל תעשי ככה ותהיה ככה, ותפסיקי להיות ילדותית, והקנאה שלך הורסת.
כן אני מודעת לחסרונות שלי ולמרות שהוא מנסה "לשנות אותי" זה בעצם לטובתי.
אבל זה לא הכל.
אמרתי כבר שאני קנאית? יפה.
אז יש לו ידידה שהוא מטייל איתה.
ואנחנו זוג שאוהב מאוד לטייל ושנינו מאוד מיניים. תעשו אחד ועוד אחד.
אז, אתמול יצאנו והוא דיבר עם הידידה הזאת(שאגב מכיר אותה מאז שנפרדנו - מעט זמן)
הוא שאל אותי אם אנחנו עושים טיול אני והוא בשבת, שכבר דיברנו על זה ואמרתי לו שכן.
ולפתע נפלט לי "לא" . באותו רגע הוא קבע איתה לטיול בשבת, כשהוא דיבר איתה זרקתי הערה שגם החברה תבוא(אני).
מה ההודעה שהוא קיבל ממנה?
"מה יש לך חברה?" נירא שהיא מופתעת.
קיבלתי שחור בעניים. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי באותו רגע.
הוא אמר לי שסיפר לה. אני בוטחת בו אני מאמינה לו. אבל לראות כזה דבר?
הוא ישר אמר לה מה זוכרת אמרתי לך בטיול.
הוא יצא עליי ועל כל הדרמה שעשיתי, קרה לי זונה, שרמוטה ועוד מילים מאוד קיצוניות. לא הבנתי מאיפה זה בא ושלא מגיע לי כזה דבר! שזה לא אמור לתת לו לגיטימציה לקלל ולכעוס אני זאת שאמורה לכעוס!
לקחתי את הבגדים שלי ממנו וחזרתי הביתה.
כועסת, פגועה, מרגישה שלא מכבד אותי.
הוא טוען שהכל התחיל בגללי.
אבל הוא הקצין והעצים את הסיטואציה.
זו כבר לא פעם ראשונה שהוא מקלל בצורה מאוד לא יפה ולא מכבדת.
אני באמת לא יודעת מה לעשות.
מצד אחד, איך בחורה שאתה מדבר איתה לפחות פעם פעמיים בשבוע לא תזכור שיש לך חברה? הרי זה לא פרט שולי!
אין לו סיבה לבגוד בי. ואני בגישה שאין דבר כזה ידידות/ים והוא בגישה שכן.
הוא טוען שאני משחקת משחקים, ושהוא בא ללמד אותי לקח.
אמרתי לו שלקח תלמד את אויבך ולא אוהביך.
אשמח לשמוע דעה בנושא.
להפרד ממנו? באמת שיש לנו מה שכל זוג חולם.
כימיה מטורפת, תקשורת טובה,נושאי שיחה, יש תחביבים משותפים, יש הרבה דברים שאנחנו משלימים אחד את השניה. הדעות שלנו מאוד דומות.
כמה שאנחנו שונים אבל משלימים אחד את השניה.
עד שזה מגיע לריב, והשטן יוצא ממנו.
מה לעשות?
הוא אמר שלא רוצה לדבר איתי היום, ושאתנצל על מה שקרה ושהרסתי לנו את השבת.
הדבר שהכי כואב, שמצאתי את עצמי מתנצלת וכועסת על המילים שלו. אבל לא שמעתי שום התנצלות ממנו. השלתי מעצמי את האגו, מחכה להתנצלות.
אולי מישהו יסדר לי את הראש, כי אני לא מצליחה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות