היי אני בשבוע 14+3 אוטוטו מסיימת את החודש השלישי להריון
ההריון הזה היה רצוי תחילה, וזה לא שאני לא רוצה את הילד אבל הארוס שלי עזב אותי מכמה סיבות של משקעים בנינו הוא העדיף לעזוב מאשר לעבוד על הדברים..
הוא אומר שהוא מעוניין בילד, יכיר בו ויעזור לי
אבל מצד שני ביקש ספייס ונעלם וגם כשאני מנסה לדבר איתו על זה או עלינו הוא פשוט נסגר אטם את עצמו כלפיי כאילו בגדתי בו
אני לא עובדת תקופה ארוכה, הייתי תלויה בו עד כה
ציפיתי לחיים אחרים עבור הילד ואני לא רואה את עצמי מגדלת אותו לבד, להיות אם חד הורית זה לא בשבילי כמה חזקה שאנסה להיות
שיתפתי היום במתרחש חבר משותף שהיה מזועזע מכך שאעשה הפלה בשבוע כל-כך מתקדם (אהיה ביום ההפלה בשבוע 15+1 תחילת חודש רביעי)
האם באמת בשבוע כזה כרוך סיכון כל כך גדול??
אני יודעת שבסופו של דבר זו החלטה שלי אבל לא יודעת אם להמשיך עם ההריון אני מפחדת לעשות זאת לבד.. חשבתי על כל האופציות וההשלכות וזה לא נראה לי חיים עבורי ועבור ילדי בלי האבא שעד לא מזמן היה גבר אוהב וגם אם עשיתי טעויות ופגעתי בו אין תירוץ להתנהג ככה לאישה שלך בהריון
בנוסף לכל אין לי עם מי לדבר עם המשפחה שלי הם בדיעה שצריך להפיל למרות שהם אנשים דתיים לשניה אימי לא אמרה לי משפט כמו מה שתחליטי אנחנו אתך
זה כאילו ברור מאליו שתעשי הפלה ומתיחסים לזה כאילו זה לא עניין גדול
מה לעשות? האם יש מישהי פה שחוות דבר דומה
או הפלה בשבוע מתקדם? ויכולה לומר לי גם אם סבלה מטראומה בעיקבות ההפלה? (אני יודעת שיש שזה מדפיע עליהן ויש שלא..)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות