לפני כשנה, הכרתי מישהו שהיה גדול ממני בכמה שנים טובות, הייתי תמימה וכמהה לאהבה, ונפגעתי,נוצלתי, איבדתי את עצמי ואת הבתולים. וזה בסדר.. בכיתי חודשיים, כתבתי לו את כל הדברים הקטנים שהבנתי לאחר שזה נגמר וכמה שהוא היה דפוק, כמה שהוא עשה לי רע. הוא התקשר מהפלאפון של החברה החדשה שלו ואמר שמקווה שמתישהו אודה לו ואבין שהיה ידיד אמת. עבר זמן וזה גם ביגר אותי ולימד המון על החיים, ולא חשבתי עליו הרבה. כלל לא. רק כשהתחלתי קשרים אחרים, זה תמיד בא לי בבום.
ואז לפתע, לפני כחודש, אני מקבלת ממנו הודעה בו הוא כותב שמבין שהתנהג כנוכל ושאהב באופן אנוכי. הייתי נחמדה וזו הייתה מין סגירת מעגל ואז לאחר לילה בכיתי המון וכתבתי לו שבחיים לא ידע איזה סבל גרם לי, כמה רציתי לצרוח מכאב, כמה צלקות נשארו. וסיימתי במשהו שאני מאמינה בו, אמרתי שאם הוא לא יתנהג כך עם אף אחד אחרת.. אז עשיתי את שלי וזה ישמח אותי.
ומאז... חושבת עליו. לא מצליחה להרפות, אבל חייבת. חייבת... אתמול חלמתי עליו ועל חברה שלו וזה לא יוצא ממוחי, זה ממשיך להטריד אותי ולרדוף אחריי.. ואני לא מוכנה לזה.. לא רוצה יותר/:
תודה לכל מי שקרא.. ולמי שיכתוב תגובה וייעץ. לא מובן מאליו. שיהיה יום טוב
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות