הייתי עם מישהו שנתיים(נפרדנו לפני כמה ימים) , מהרגע הראשון היה את החיבור והניצוץ וידעתי שזה זה. אני אחת שמאוד סגורה מבפנים וקשה לי מאוד להפתח לבן אדם.. איתו זה בא לי מאוד בקלות.. החיבור פשוט מושלם! תמיד היה לי כיף איתו בכל מצב, אוהבים סוגים של דברים שונים (אוכל, סרטים, מקומות בילוי)מבינים אחד תשני עוד לפני שהתחיל לדבר, תמיד פה אחד בשביל השניה, ומה שהכי מיוחד שלא היה נמאס לי ממנו אף פעם, הוא היה המקום שאליו אני הולכת כשקשה לי.ולמה אני מסבירה את זה כל זה? שתבינו כמה הקשר היה מיוחד ואני כמעט בטוחה שלא יהיה לי עוד חיבור כזה בחיים . אבל יש לו בעיית עצבים... הוא מרגיש לא מוערך בגלל המקום שממנו הוא בא והסיפור חיים שלו הביא אותו למצב בחיים שהוא מרים ידיים. כל פעם שהוא מרים עלי ידיים הוא אחרי זה בוכה ומתחנן שאני יסלח לו. הוא טוען שבאותו רגע הוא רואה שחור ואז שם לב מה הוא עשה. ואני תמיד סולחת ומאיימת שאם יקרה עוד פעם זה יגמר לתמיד. ואז זה שוב קורה והכל חוזר חלילה.... הפעם שזה קרה לא סלחתי, ואני לא עונה לו לשיחות או הודעות אבל ממש קשה לי...אני כלכך רגילה לדבר איתו!!! אני כותבת את זה עכשיו ב4 וחצי בלילה, ואני ככה כבר שבוע שאני לא ישנה. לא יודעת איך להתגבר. קשה לי להאחז ברע.. אני רואה רק את הטוב ואיזה חיים היו יכולים להיות לי איתו אם לא הייתה לו את הבעיה הזאת. אשמח לעצות :(
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות