שלום לכולם
אעשה את זה קצר וקולע.
יש לי 3 חברי ילדות טובים שביחד יש לנו את החבורה שלנו. עד לא מזמן היה עוד חבר איתנו, אבל הוא נהרג בתאונת אופנוע בינואר האחרון לצערי ונשארנו ארבעתנו.
לא מזמן אחד מהשלושה התארס לחברה שלו ואנחנו פחות רואים אותו וזה מובן לי (הוא לומד ועובד ובין לבין סידורים לחתונה...).
בכל אופן, נשארנו עם 2 החברים האחרים. לצערי, ובאמת שלצערי, הם לא בראש שלי. אני מרגיש שבראש, אני בוגר מהם איזה 10 שנים קדימה.
אחד מהם מצחיק ושטותניק כזה אבל המון פעמים בסיטואציות חברתיות הוא לא יודע לשלוט בעצמו ופשוט מדבר שטויות, ואני מרגיש שזה משפיע גם עליי, הרי אני איתו.
החבר השני עוד יותר גרוע, אם נוסעים איתו ברכב הוא יריב עם אנשים על הכביש כמו איזה ערס בן 17, לא שולט בעצמו, ובאמת על שטויות. אני מרגיש שאני בייביסיטר של זה ושל זה, עם הראשון אני צריך לדאוג לא להתפדח משטויות שהוא אומר וצועק כמו ילד קטן (יש לו קטע לחכות דמויות מסרטי בורקס - זה רוב הזמן מפדח ודפוק),
ועם השני אני צריך לדאוג לא להיכנס לאיזו מריבה בבר/מועדון/מסעדה/סתם על הכביש.
זה הורג אותי. זו הסיבה שאני כבר כמעט לא יוצא, לא מבלה, לא כלום. כי המעגל החברתי שלי הצטמצם ואני לא רואה אור באופק.
אני מאוד מנסה למתן אותם אבל אין לי כוח לזה יותר, התפקיד שלי זה להיות חבר ולא אמא/בייביסיטר.
התפקיד שלהם זה להתנהג כמו בני 24 ולא כמו בני 20/17.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות