שלום לקוראי הפוסט שלי, אשמח שתשתפו בסוף קריאתכם את נקודת המבט שלכם על ההתלבטות שלי וכמובן מנסיונכם האישי ומה שאתם יודעים כבר על העולם הזה, שאני לא :)
ה"בעיה" שלי מורכבת מכמה היבטים לכן לא ידעתי באיזה מדור מדוייק לבחור.
אני בת 17, בקיץ (חודש יולי) אמורה להתגייס. יש לי חלום- מאז שהתחלתי להתעניין יותר בתפקידים צבאיים הבנתי איפה אני רוצה לשרת ובאיזה תפקיד (לוחמת ביחידה מיוחדת). הייתי במיונים לאותו תפקיד, לא התקבלתי לגדנע של אותה היחידה, לכן שלחתי בקשה מפורטת למיון לוחמות וקיבלתי אותו (אני יכולה להתקבל לאותו תפקיד גם בגיבוש היחידה ולא רק דרך אותו מיון שלא התקבלתי לגדנע). מרגישה מרגע לרגע איך בכל צעד אני מצליחה להתקרב לחלום הנחשק שלי, למרות שזו תקופת הצבא ולא כולם לוקחים ברצינות את השיבוץ שלהם, חשוב לי לשרת בתפקיד שאני רוצה לתרום מכל הלב שלי.
זה הצד שלי.
עכשיו מגיע הצד של הוריי, שנשמע קצת יותר ריאליסטי מהחלום שלי והוא די מנפץ לי את הדרייב להשיג את מה שאני רוצה על עיוור. הוריי תומכים בכל עניין הרצון החזק שלי לשירות משמעותי כלוחמת ביחידה שאני רוצה, מודעים לעובדה שאני מוכנה לעשות הכל כדי להתקבל, אך מדי פעם אבא שלי בעיקר (אמא פשוט מחזקת אותו מהצד), שרוצה שבעתיד אצליח לתמוך בעצמי כלכלית, מנסה לחנך אותי ל"החלטת החלטות נבונה כלכלית" וכל עניין החשיבה לעתיד בבחירת מקצוע והרווחת כסף אשר תתן לי יציבות כלכלית בחיי העצמאיים. פה ושם אני מקבלת הזמנות לכנסים של עתודה כזו או אחרת, והוא טוען שמסלול עתודאי הרבה יותר משתלם לי, משום שבגדול- העתיד שלי כבר מאורגן וחתום במסלול כזה. מהעתודה אני יוצאת עם מקצוע, אבל לא כזה שבהכרח מעניין אותי. ובעניין הזה אני מפחדת ליפול..ההגשמה העצמית שלי אני מניחה..?
העתודה מחפשת אנשים למקצועות ריאליים כמו אלקטרוניקה, מחשבים, ביולוגיה (רפואה) וכו'. בתיכון אני אכן נמצאת כרגע במגמה שסובבת סביב התחום הביולוגי אבל אני לא בטוחה שאמשיך במסלול הזה כי אני לא יודעת לאן החיים יקחו אותי בעתיד ואיך תחומי העניין שלי ישתנו. אולי אני בכלל אחליט לפתוח בקריירה צבאית?! כרגע אני מתעניינת במקצועות כמו קרימינולוגיה, וטרינריה וחשבתי גם על עובדת סוציאלית, ובראש שלי דמיינתי שאני עושה שירות צבאי עם תפקיד שאני אוהבת ומסיימת את השירות כשאני כבר אדע מה המקצוע שאותו אני רוצה, אוציא ציון פסיכומטרי שמספיק לאותו מקצוע שאני רוצה ואלמד באוניברסיטה. אבל לפי מה שהבנתי מאבא שלי, יהיה לי קשה לממן את הלימודים שאני רוצה ללא מסלול עתודאי בטוח (אני מודעת למחירי הלימודים שנעים בין 15,000-20,000 פחות או יותר).
אולי אתם תעזרו לי להבין אם כדאי לי להמשיך לחתור בכיוון החלום שלי ואולי להתחיל לעבוד בשלב מסויים של השירות (ואם כן אז מתי בערך..) כדי להתחיל לחסוך כסף, או ללכת לפי סוג של מוסכמות ולחשוב בצורה חומרנית שתגביל את הרצון שלי לחופש, ספונטאניות ומימוש תכניות שתכננתי להגשים לעצמי. הראש שלי סלט, אולי אני לא חושבת בצורה ריאליסטית מספיק ונותנת רק לאופטימיות והאינטואיציה שלי להוביל אותי?
תודה מראש לכל מי שטרח לקרוא!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות