בעבודה שעבדתי הכרתי מישהו שהוא פשוט היה כל מה שחלמתי בבן זוג הוא היה פשוט הבן זוג המושלם מבחינתי.
הוא חיזר אחריי והזמין אותי לצאת המון פעמים, אני חשבתי שאני בחלום שזה באמת קורה לי.
לבסוף זה לא עבד ולא קרה כלום בגלל שאני התביישתי מידי, ופחדתי לקחת סיכון כי חשבתי שאם נצא לדייט אז משהו ישתבש והוא לא ירצה אותי יותר, העדפתי ללכת בדרך הבטוחה, לקחתי את הזמן.
לקחתי את הזמן יותר מידי כי לאחר כמה חודשים כבר הייתה לו חברה והוא לא היה בקטע שלי יותר.
עברו כמעט 5 שנים ומאז אין לי אף אחד ואף אחד גם לא מתחיל איתי.
אני אומרת לעצמי שזה קורה בגלל שאין לי כל כך חברות ומכך יוצא שאני לא יוצאת בכלל... ואין לי מקומות להכיר בהם אנשים חדשים.
אני כרגע במסגרות של עבודה ולימודים אבל כולם שם יותר גדולים ממני/לא בקטע שלי.
אני במצב הזה כבר יותר מידי זמן, והשנים עוברות ואני הולכת ומאבדת את השנים שאמורות להיות הכי כיפיות ומשוגעות בחיים שלי על לשבת בבית כל סופש מחדש, עם ההורים, בלי כלום לעשות.
אני כל הזמן נזכרת במה שקרה לי וממש כועסת על עצמי על איך נתתי לעצמי להרוס את ההזדמנות הזו ?
אני באמת מפחדת שזוהי הייתה ההזדמנות היחידה שלי ושאני לא אכיר עוד מישהו כמוהו...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות