פעם זה לא ממש הפחיד אותי , כשהייתי סטודנט צעיר פשוט לא רציתי להיפגע אחרי שנפגעתי המון בקשר שהיה במהלך הצבא.
לצערי השנים עברו ואני גם אחרי שהתחלתי די התעלמתי מהמצב , רק בגיל 28 חזרתי לזה ומאז אני לא מפסיק להכיר ולהתאכזב.
לא מזמן האחרונה נפרדה ממני ומאז אני מתקשה מאוד , לא בגלל שהיא ספציפית הלכה , אלא משום שאני כבר מת מפחד להיות לבד כל החיים.
אני תוהה איך גברים ונשים בגילי מתמודדים עם זה, מה אתם עושים כדי להפוך את המסע הזה לקל יותר, והאם אתם כן מרשים לעצמכם הפסקות פה ושם?
נגיד עכשיו ממש אין לי חשק להכיר בחורה חדשה , כואב לי מאוד ואני צריך פסק זמן , מצד שני אני מפחד שפסק זמן ישאיר אותי לבד ואני אפספס משהו מתאים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות