אהלן שמי דין בן 24,אני וחברה שלי 4 שנים ביחד,מאז אמצע השירות הצבאי שלי,עברנו המון המון ביחד,הקשר שלנו היה מאוד אינטנסיבי,תמיד הייתי הפעיל בקשר והאחד שדוחף את הקשר הזה קדימה,אך היו לי נפילות אישיות לפעמים חוסר וודאות עם עצמי לגבי רצונות ודברים שאני רוצה לעשות,וזה גרם לי להיעלם מחברה והחברים לפעמים.
בכל הזמן שלנו ביחד טסנו פעמיים לחו"ל,הפעם האחרונה הייתה בסוף 2017 למשך שבועיים,זאת הייתה בעצם הפעם הראשונה שהיינו המון זמן ביחד,היא משכירה דירה תקופה יחסית ארוכה ככה שרוב הקשר התבסס על 3 פעמים בשבוע מקסימום,היא הציע לי לעבור לדירה שלה שנשכור אותה ביחד אך לא הייתי עדיין מוכן,בכל מקרה מה שקרה בחו"ל שהרגשתי בימים האחרונים של הטיול קצת חנוק בגלל שאני לא רגיל להיות איתה 24/7 אמרתי דברים שלא הייתי צריך להגיד לקראת סוף הטיול,דברים שפגעו בה מאוד,כמו זה שאני צריך קצת ספייס לעצמי,לא היה בינינו סקס בכמה ימים האחרונים,ולא הייתה קרבה מי יודע מה,אבל כל זה בגלל שהרגשתי פשוט שזה קשה לי,לחוות פעם ראשונה שבועיים איתה ביחד 24/7 קשה לפעמים לאכול את זה.
לאחר הטיול חזרנו לארץ,הייתה לי התרסקות רצינית,הייתי סגור בחדר לא עשיתי כלום בשביל עצמי,איבדתי את הרצון לעשות כל דבר,אפילו לעשות ספורט שזה הדבר שהכי אהבתי,הייתי סגור עם עצמי תקופה לא קטנה,והחברה תמכה בי כל הזמן הייתה שם בשבילי,הציע שאני אלך אולי למישהו שיעזור לי ויכווין אותי למטרות שלי אך שהיא דיברה איתי על הנושאים האלה כבר,וגם לאמא שלי היה מאוד קשה החלטתי להתאפס על עצמי ולחזור לעצמי.
למרות שלא יכולתי לתת לה את מה שמגיע לה בתקופה הזאת,האהבה שלנו היא כל כך גדולה שתמיד הרגשתי שאנחנו נילחם על הקשר לא משנה מה,ואף פעם לא נוותר על הזוגיות שלנו,שנינו באנו מחיים מאוד שונים אחד מהשני ומעדות שונות.
לאחר התקופה הלא טובה,התאפסתי על עצמי חזרתי לחברים לעבודה ולשגרה שהייתה לי,היא סיפרה לי על כל הכאב שהיא עברה בתקופה הזאת ומה שזה גרם לה וכל הזמן הזה שהיא סבלה וכאב לי הכי בעולם,היא אמרה לי התעוררת מאוחר אני לא רוצה להיות איתך יותר,ואני חייב לציין שבהמלך הזמן שניסיתי לחזור לשגרה היא רצתה שנחזור לדבר,וכן הראתה רצון אך שום החליטה שהיא לא רוצה שנהיה בקשר סופי.
הרגשתי שאני חייב לנסות לתקן את הנזק שעשיתי,ניסיתי במשך שבועיים שלוש אך שום דבר לא השתנה במבחינתה ושוב אני מבין אותה,באמת.
אבל מה שאני לא מבין אני יודע שהיא אוהבת אותי,ואני נקרע בלב שלי עכשיו שהיא לא איתי אחרי שהתאפסתי על עצמי,ניסיתי לדבר איתה כלום לא עוזר,היא אמרה לי כמה פעמים תן לי את השקט שלי,תן לי את השקט שלי, אבל איך אחרי 4 שנים של קשר כל כך אינטנסיבי זה נראה פסיכי לנתק ככה את הקשר,לעזוב הכל,מה שהכי מעצבן אותי שהיא עדיין אוהבת אותי ונמשכת אלי וטוב לה שהיא איתי,הבעיה היחידה שזה נמאס לה להיפגע,ופגעתי בה המון,אבל יש בי רצון לשנות את הכל ולתקן את הטעויות והדברים הלא טובים שהיו,ואני מקווה שקיים בה הצ'אנס הזה שלתת לנו את ההזדמנות,אבל מה אני אמור לעשות עכשיו שהיא אמרה לי שהיא רוצה את השקט שלה,אני חושב שעבר מספיק זמן בשביל שהבנאדם ידע אם הוא רוצה לחזור איתי לקשר או לפחות לנסות לתקן,אחרי חודש מאז שהיא אמרה לי שהיא לא רוצה את זה יותר,כל כך כואב לי שאני יודע שיש לנו עתיד ואני יודע שהיא האישה שאני רוצה לחיות איתה ללא שום ספק,והיא הרגישה אותו דבר במשך כל הזמן שלנו ביחד,למרות הקשיים והירידות שיש בזוגויות,בינתיים אני ממשיך בשגרת העבודה והיציאות עם החברים,אבל אני מפחד שהזמן שיעבור רק יעשה יותר נזק ורק עוד יותר ירחיק אותנו אחד מהשני מה לעשות,אני חושב עליה כל הזמן לא משנה מה אני עושה,מנסה לנתק את המחשבות אבל מה שהלב מרגיש שום דבר לא יכול לשנות,לא מגיע הצ'אנס אחרי זוגיות כל כך ארוכה ביחד לנסות לתקן,למרות התקופה האחרונה???
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות