היי, אני בת 26 ויש לי חרדה חברתית וביטחון עצמי נמוך. אף פעם לא היה לי חבר. החרדות והפחדים מדחייה וחשיפת הנפש שלי שיתקו אותי מלחשוב בכלל על לצאת עם מישהו. מאז שאני בוגרת אני לא יוצאת ולא עושה דברים שבני גילי עושים וצוברת פער הולך וגדל מהם. לפני כמה שנים כשהסתכלתי בפייסבוק קינאתי בבני המחזור שלי על טיולים מדהימים בחו"ל, בילויים, המון חברים וחוויות מדהימות. היום אני מסתכלת בפייסבוק ורואה את 60% מבנות גילי כבר נשואות, חלק קטן אמהות.
אני מרגישה שהחיים עוברים לי מול העיניים והפערים שאני צוברת מהמקום שבו אני נמצאת כרגע בחיים (לומדת לתואר ראשון אבל לא עובדת, כשעבדתי זה היה רק כמזכירה, חסרת ניסיון זוגי ומיני, גרה עם ההורים) לבין בני המחזור שלי שכבר הספיקו לטרוף את העולם אחרי הצבא, ללמוד, לבלות, לסיים תואר, להתבסס מקצועית וזה מפחיד אותי בטירוף. מצד שני אני לא מסונכרנת רגשית עם הגיל שלי - אני נראית ילדונת, חושבים שאני או נערה או בת 20, ואני מרגישה ומתנהגת ככה. לכל דבר בחיים הבשלתי מנטלית בשלב מאוחר יותר, בפיגור של שנה/כמה שנים, כמו המראה החיצוני שלי. תמיד לא הרגשתי מתאימה לגילי ולא הצלחתי להיות בשלה מנטלית למשימות של השלב בחיים ומכל דבר פחדתי נורא והרגשתי קטנה מדי. עשיתי רישיון רק בגיל 24, התחלתי ללמוד בגיל 25. אני יכולה בכלל בשלב כזה להחזיר את החיים שלי למסלול חיים נורמלי, או שזה אבוד? אני יכולה להכיר בחור טוב בשלב הזה? להתחיל ניסיון רק עכשיו בכל תחומי החיים? מרגישה שאולי פספסתי את החיים שלי!!!
הייתי כל כך רוצה לדבר עם מישהו... לקבל עזרה, תמיכה, חיבוק וירטואלי שירגיע אותי מהדיכאון העצום הזה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות