אהלן
אני בן 20, חייל
באתי מבית דתי ויצאתי בשאלה. אני בקשר טוב עם המשפחה, גר אצל ההורים ומסתדר איתם
הייתה לי חברה אחת במהלך התיכון ומעולם לא הרגשתי רגע אינטימי איתה (לא התנשקנו). נפרדנו אחרי מספר חודשים.
אני לא ביישן במיוחד ואני מסוגל לדבר עם בנות אבל כשזה מגיע למקום אישי/אינטימי אני תמיד מפשל
במהלך השירות יצא לי להכיר מישהי שהיה ביננו איזשהו מתח אבל יצאנו הרבה פעמים ואני תמיד התחמקתי "ברגע האמת" מלקחת את זה צעד אחד הלאה
כל זה היה בסדר אם באמת הייתי רוצה לקחת את זה לאט אבל זה לא המצב, ואני מרגיש שזה נובע מתוך חשש שלי שאני לא מצליח להסביר. אני מרגיש שמי שהכרתי בשירות כבר וויתרה עלי וזה קשה לי מאוד
אני אדם מאוד מחושב ואני מרגיש שזה לפעמים מונע ממני להשתחרר ולהיות ספונטני ולהתנסות בדברים חדשים. מרגיש שאני תמיד מסתכל קדימה ומתקשה להנות מהרגע
אולי יש פה אנשים שמזדהים/הזדהו עם התחושות האלה ויוכלו לייעץ לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025